התובע סיפר שיריב למשחק כדורגל הכה אותו בראש וכתוצאה מכך הוא סובל עד היום מכאבים וסחרחורות. ביהמ"ש: רשלנות של המדינה והמועצה המקומית
צעיר שנחבט בראשו על-ידי מוט ברזל לפני כ-17 שנים, במהלך משחק כדורגל בבית ספרו, יפוצה ב-1,802,200 שקל - כך קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בחיפה. בגלל פציעת הראש העוצמתית עבר התובע ללמוד בחינוך מיוחד, וכבגיר נבצר ממנו להתמיד בעבודה בשל ליקוי קוגניטיבי שהתפתח אצלו. השופטת עדי חן-ברק קבעה שמשרד החינוך והמועצה המקומית שבשטחה נמצא בית הספר התרשלו, ועל כן יישאו בפיצוי בחלוקה של 80%-20%, בהתאמה.
האירוע ששינה את חיי התובע (24) התרחש לפני כמעט 17 שנים, באוקטובר 2008. הוא היה אז תלמיד כיתה ב' בבית ספר במועצה מקומית בצפון. לטענתו במהלך משחק כדורגל שהתקיים כחלק משיעור חינוך גופני במגרש הסמוך למוסד החינוכי - אחרי שקבוצתו הבקיעה שער והוא חזר להגנה - אחד התלמידים היכה אותו לפתע בראשו, באמצעות מוט ברזל באורך כ-30 ס"מ.
הצעיר סיפר שלאחר האירוע המבהיל נלקח על-ידי המורה לספורט למרפאה בקופת חולים. בהמשך מצבו הידרדר והוא הובהל על-ידי אימו להלל יפה בשל הקאות, איבוד הכרה וקשיי נשימה, שם אובחן עם שבר במצח. בשל כך הוחלט להעבירו לרמב"ם לביצוע ניתוח בראשו. בסך הכול הוא אושפז למשך כשלושה שבועות.
לדברי הצעיר, עד היום הוא סובל בגלל אותה מכה מכאבי ראש, סחרחורות ופרכוסים. לטענתו טרם הפגיעה היה ילד בריא עם שמחת חיים שלמד בכיתה רגילה - ואילו בעקבותיה החלו אצלו בעיות זיכרון וחשיבה שגרמו לו קשיים לימודיים, בגינם הועבר לכיתת חינוך מיוחד. יתרה מכך, כבגיר נבצר ממנו להתמיד בעבודה אחת. בפסק הדין נכתב שהוא "מחליף עבודות חדשות לבקרים".
שיחקו ללא השגחה
הנתבעים בהליך היו המועצה המקומית ומשרד החינוך, שהציגו גרסה עובדתית שונה לחלוטין מזו של התובע: לטענתם הוא קיבל מכה ממסגרת השער לאחר שנדחף על-ידי תלמיד אחר, ולא ממכה יזומה של האחרון. אלא שהשופטת חן-ברק דחתה אותם, בין היתר על רקע עדות המורה לספורט כי עשה שימוש בשערים קטנים הניתנים להזזה, ולא באלה הקבועים במגרש.
עדויות נוספות מטעם המורה שסיבכו את ההגנה היו שבאותו שיעור הוא לא נעזר בסייעת לצורך השגחה על קבוצת הבנות, שלא שיחקו כדורגל, וכי כלל לא ראה את האירוע במהלכו נפצע התובע. מסקנת השופטת בשילוב העדויות הללו הייתה שהבנים שיחקו, למעשה, ללא השגחת המורה - דבר המהווה רשלנות.
עובדה נוספת שחידדה בעיני השופטת את אחריות הנתבעות הייתה עצם יכולתו של התלמיד הפוגע למצוא מוט מסוכן בשטח המגרש. "העובדה שהיה במקום מוט ברזל, שהינו דבר מסוכן, מלמדת כי יש מקום להטיל חבות הן על משרד החינוך כמי שמעסיקה את מורי בית הספר וחבה בחובת פיקוח והשגחה על הילדים, וכן על המועצה המקומית כמי שאחראית לתחזוקת בית הספר והשטחים הציבוריים, ובכלל זה מגרש הכדורגל", כתבה.
החלטת השופטת הייתה לזקוף את עיקר האחריות לתאונה (80%) לחובת משרד החינוך, ואילו את 20 האחוזים הנותרים - למועצה המקומית. היא קבעה שהנתבעות יישאו בחלוקה האמורה בפיצוי הסופי לצעיר, בסך 1,802,200 שקל, אליו יתווספו שכ"ט עו"ד של כ-425,000 שקל והוצאות משפט.
- ב"כ התובע: עו"ד עאדל יחיה
- ב"כ הנתבעות 1-2: עו"ד מג'יד אברהים
- ב"כ הנתבעת 3: עו"ד ירמי אלבז
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.