למעלה משני מיליון שקלים להורי תינוק שמת בפגייה

הפג נולד ב"שיבא" במצב טוב, אך בהמשך נדבק בחיידק אלים - ונפטר בגיל 5 ימים. השופטת התרשמה שבית החולים לא עשה די כדי למנוע את ההדבקה הקטלנית

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהגישו הורי תינוק שמת בגיל חמישה ימים, לאחר שנדבק בחיידק אלים בפגיית "שיבא". השופטת אורלי מור-אל שוכנעה כי בית החולים לא עשה די על מנת למנוע את ההדבקה הקטלנית. המדינה, כבעלת המרכז הרפואי, חויבה לשלם לתובעים כ-1.8 מיליון שקל, בתוספת הוצאות של מאות אלפי שקלים.

המנוח, יחיד מזוג תאומים, נולד באוקטובר 2011 כשהוא פג (בשבוע ה-35 להריון אמו) ובמשקל כ-1.8 ק"ג. מצבו הכללי תואר כ"טוב, חיוני וערני", אך בשל הפגות והיות אמו נשאית של חיידק (מסוג GBS) - הוא הועבר לפגייה וקיבל טיפול אנטיביוטי. לאחר שבדיקותיו נמצאו תקינות, הופסק הטיפול בבוקר יומו הרביעי לחייו.

אלא שבהמשך אותו היום אירעו לתינוק שני אירועי הפסקת נשימה וירידה בקצב הלב, כאשר חום גופו עלה אל מעבר 38 המעלות. מצבו הלך והידרדר, ולאחר חצות הוא הובהל לטיפול נמרץ וקיבל טיפול אנטיביוטי ב"תרופה הרחבה ביותר", כלשון פסק הדין. ואולם חרף הטיפול האינטנסיבי שניתן ופעולות ההחייאה הנמרצות התינוק לא שרד, והצוות נאלץ לקבוע את מותו המצער.

בדיעבד התברר שהיילוד נדבק בחיידק אלים ועמיד מסוג "אנטרובקטר ESBL". בתביעתם טענו הוריו ואחותו התאומה לשרשרת מחדלים רשלניים אשר הובילו למותו, החל מאי-הקפדה על כללי מניעת זיהומים בפגייה, ועד לאיחור במתן הטיפול האנטיביוטי המתאים. מנגד טענה המדינה שעם כל הצער שבדבר, מות התינוק היה בלתי נמנע, כאשר הטענות כלפי הצוות מבוססות על "חכמה שבדיעבד".

"נדבק מגורם במחלקה"

השופטת מור-אל קבעה כי נסיבות המקרה מצדיקות להעביר למדינה את נטל השכנוע בעניין מניעת ההדבקה – והיא לא עמדה בו. צוין, בין היתר, כי עלה מהראיות שהיו לפחות 18 פגים נשאים לחיידק, מבלי שהמדינה סיפקה באמצעות מומחה הסבר למשמעות הנתון, או הוכיחה באופן משכנע מהם אמצעי הזהירות שננקטו. "שתיקתה של הנתבעת נוכח ממצאים אלה פועלת כנגדה", כתבה.

בסופו של יום שוכנעה השופטת כי סביר יותר שהתינוק נדבק מגורם במחלקה, כאשר המדינה לא הוכיחה שנעשה כל הנדרש על מנת למגר את אפשרות ההדבקה. בהתאם לכך נקבע שהנתבעת אחראית לתוצאותיה, גם אילו היה נקבע שהטיפול לאחר ההדבקה היה סביר.

ואולם בית המשפט מצא ליקויים גם בטיפול עצמו. השופטת קבעה כי הבירור הרפואי והרחבת הטיפול האנטיביוטי נעשו באיחור. לדבריה, הצוות יצא מהנחות שגויות שלפיהן התינוק אינו סובל מזיהום - משום שסיים באותו בוקר טיפול אנטיביוטי - וכי הרחבת הטיפול נתנה מענה לזיהום, ושמצבו יציב. שילוב ההחלטות, כך למסקנתה, הביא לעיכוב ממשי ורשלני בטיפול.

לצד זאת הדגישה השופטת כי אין בקביעותיה הנ"ל על מנת להטיל דופי בצוות הרפואי - אותו תיארה כ"מיומן ומסור", שעבד בתנאים לא פשוטים ומכוונות טובות. לעיזבון המנוח נפסק בגין ראשי הנזק השונים, כדוגמת כאב וסבל וקיצור תוחלת החיים, פיצוי בסך 1,788,524 שקלים, בתוספת שכ"ט עו"ד של 418,514 שקלים וכן הוצאות משפט.

• ב"כ התובעים: עו"ד עילית נבו-רפאל
• ב"כ הנתבעת: עו"ד אבלין אביעד ואח'

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.