דתי שעוכב לחקירה בשבת לאחר קטטה בירושלים, סירב לשים את אצבעו על מכשיר לקריאת טביעות אצבע. השוטרים לא הסכימו לחכות למוצ"ש, אלא תפסו אותו בכוח והתעלמו מזעקותיו.
בית משפט השלום בירושלים ידון בקרוב בתביעה שהגיש תושב ירושלים נגד משטרת ישראל, בה הוא תובע פיצויים של מאות אלפי שקלים, בטענה ששוטרים נהגו באלימות חמורה וכפו עליו לחלל שבת בכוח הזרוע.
המקרה אירע בירושלים באחת השבתות של אוגוסט 2017. התובע, כבן 33, הוא אדם שומר מצוות. לאחר קטטה שאירעה באותו יום, הוא נלקח לתחנת נווה יעקב, שם השוטרים ביקשו ממנו להזדהות.
אלא שהתובע סירב לומר את שמו ולשים את אצבעותיו במכשיר אלקטרוני לזיהוי טביעות אצבעות, וביקש לחכות למוצאי שבת על מנת שלא לחלל שבת בעצמו ולא לאלץ את השוטרים לחלל את השבת כשיקלידו את שמו במחשב.
אל התביעה צורף בין היתר סרטון קשה לצפייה, בו נראה התובע יושב ומתעקש שלא לשים את האצבע על המכשיר, ושלושה שוטרים עושים זאת בכוח – האחד אוחז בידו ומקרב אותה אל המכשיר, שני אוחז חזק בצווארו, ושלישי אוחז בידו השנייה – תוך שהתובע מנסה להתנגד וצורח בכל כוחו.
שוטר שתיאר ותיעד את האירוע כתב במזכר (המהווה חלק מחומר החקירה) כי לאחר שהחשוד סירב להזדהות משום שסירב לחלל שבת, נדרשו שוטרים נוספים להפעיל כוח סביר על מנת לשים את אצבעותיו על מכשיר טביעות האצבע.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד ריול עדיקה נטען כי הסרטון מדבר בעד עצמו, בבחינת "תמונה אחת שווה אלף מילים". לטענת התביעה ניכר כי השוטרים הפעילו כוח לא סביר על התובע וגרמו לו לחלל שבת נגד רצונו.
בתביעה נטען כי בעקבות האירוע, המהווה לשיטתה תקיפה לכל דבר, נגרמו לתובע סימנים כחולים ומכות, סבל ונזק נפשי בלתי הפיך, ופגיעה חמורה במצפונו ובאמונתו.
מזכיר ימים אפלים
בנוסף לחוות דעת רופאה, התביעה צירפה פסיקה של "בית דין צדק דרכי משפט" – גוף דתי-קהילתי – אשר שלושת דייניו ציינו כי התובע "הציג ראיות הסרטות מזעזעות שמזכירים את הימים החשוכים והאפלים שעברו היהודים בארצות הנכר ודי למבין!"
בפסיקתם אותם רבנים אף ביקשו לחוקק חוק בנושא זה, כך שלשוטרים לא תהיה רשות לגרום לעצורים לחלל שבת שלא לצורך, ובפרט כאשר העצור מסכים להישאר בתא המעצר עד צאת השבת.
ברמה המשפטית נטען כי מדובר בפגיעה בזכותו הבסיסית של התובע לחופש דת ומצפון במדינה המוגדרת כיהודית ודמוקרטית. התביעה פירטה שורה של חוקים שהמדינה הפרה לשיטתה, ובהם חוק יסוד הלאום, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק העונשין חוק סדר הדין הפלילי ופקודת המשטרה.
עוד נטען כי מדובר בעוולה נזיקית, וכי המדינה והמשטרה התרשלו בכך שלא הנהיגו שיטת חקירה בטוחה במקרה של עצור או חשוד שמבקש שלא לחלל שבת.
לשיטת התביעה מדובר ברשלנות בוטה לנוכח האלימות הכבדה שהפעילו השוטרים, אותה ניתן היה למנוע בקלות, אילו הם רק היו ממתינים למוצאי השבת כפי שביקש התובע.
משטרת ישראל מסרה בתגובה כי "מבדיקה שערכנו עולה כי הסרטון צולם לפני כשנתיים, בשנת 2017 לאחר מעצרו של חשוד שתקף שני מאבטחים, גרם לפציעתו של אחד מהם וסירב להזדהות ולהליך העיכוב. בזמן המעצר ולאחריו, החשוד איים וקילל את השוטרים קללות נמרצות, ואת המילים הקשות שיצאו מפיו לצד ריח חריף של אלכוהול נחסוך מציבור הקוראים. בתחנת המשטרה סירב להזדהות, השתולל וניסה לעשות פרובוקציה במקום ולכן השוטרים נאלצו להשתמש בכוח סביר ובסמכותם נגד החשוד שהתנגד בכל תוקף לשתף פעולה. בסיום חקירתו הוגש כנגד החשוד כתב אישום, הוא הורשע בבית המשפט ונפסק נגדו מתן פיצויים למתלונן בגין מעשיו. משטרת ישראל תמשיך לפעול נגד נגע האלימות ומעשי בריונות, בכל זמן ובכל מקום".
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.