פסיכולוג שהיה שנים בטיפול נפשי אלטרנטיבי טען שהמטפלת שלו הפכה אותו ל״עבד״ שלה. בית המשפט חייב אותו ביותר מ-200,000 שקל הוצאות ושכ"ט, לאחר שקבע כי מדובר בעלילה על רקע התאהבותו במטפלת וניסיונו להשיב לעצמו כספים ששילם לה.
השופטת אורלי מור-אל דחתה לאחרונה תביעה שהגיש פסיכולוג נגד מומחית ברפואת המזרח הרחוק שטיפלה בו בין השנים 1998-2012. התובע טען שהמומחית גרמה לו נזקים נפשיים ופיזיים קשים בכך שקיימה עמו מערכת יחסים של ״שולטת ונשלט״. במשפט התברר שהתביעה חסרת יסוד ומהווה חלק ממסע רדיפה שלו כלפיה.
התובע סיפר שפנה לנתבעת לצורך קבלת טיפול ״טווינה״ (פיזיותרפיה סינית מסורתית). לדבריו, המטפלת ניצלה את היחסים ביניהם כדי לשלוט בו לצורך סיפוקה המיני. הוא הגיש חוות דעת פסיכיאטרית שלפיה נותר עם 50% נכות. בנוסף הוא טען שהמטפלת המליצה לו להימנע מטיפול תרופתי קונבנציונלי, מה שגרם לו לדבריו לפגיעה באיברים פנימיים בשל מחלות כרוניות מהן הוא סובל.
לטענת התובע, החל מהטיפול הראשון התפתחה ביניהם באופן הולך ומחמיר מערכת יחסים שבמסגרתה הנתבעת שולטת בו, משפילה אותו, משתמשת בו לצרכיה, פוקדת עליו לעשות עבודות שונות בביתה ועוד.
בין היתר הוא סיפר שהנתבעת הורתה לו לפשוט את בגדיו, להישאר בתחתונים בלבד ולשכב על הרצפה ואז דרכה עם כף רגלה על ראשו. עוד הוא תיאר אירועים בהם נאלץ לזחול לשירותים, לעסות את רגלי הנתבעת, לרחוץ את רכבה, לרחוץ כלים, לנקות את תריסיה ועוד. לדבריו היא גם עשתה שימוש במונח ״עבד״ והמונח ״טיפול״ הפך בפיה ״לאילוף״.
הנתבעת, מרצה באחת האוניברסיטאות ומפעילה קליניקה פרטית מזה שנים רבות, הכחישה בתוקף את הטענות. היא הסבירה שאמנם חלק מהפרקטיקה של הטיפול משלבת מגע פיזי אך הוא יושם בהתאם לנהוג ובצורה מקצועית ומוקפדת.
היא הגישה חוות דעת מטעמה שלפיה לא נגרמה לתובע כל נכות פסיכיאטרית ולא נמנע ממנו טיפול רפואי כלשהו.
אהבה נכזבת
״התובע הוא אדם שיהיה מוכן לומר ולעשות כל דבר שישרת את גרסתו ומטרותיו, בלא קשר לאמת ולאירועים שהתרחשו״, כתבה השופטת אורלי מור-אל מבית משפט השלום בתל אביב.
היא ציינה שככל שהתקדם ההליך ובירור הפרטים העמיק, נסדקה גרסתו של התובע ומעדותו ״הזחוחה, הצינית בחלקה״ לא נותר כמעט דבר.
השופטת הוסיפה שבתחילה היה נראה שאולי יש גרעין אמת בדברים בשל התיאורים המפורטים והמחשבה שקשה להעלות על הדעת שמישהו ימציא התרחשות מסוג זה, שכמעט עולה על כל דמיון.
ואולם, בהמשך התברר שהתשובה מצויה בעולמו של התובע, עיסוקיו והעדפותיו בנוגע ליחסים שבין שני המינים ללא כל קשר לנתבעת.
כך, התובע הודה שהוא נוטל חלק בהתנהגות מינית בתחום BDSM (סאדו-מאזו) ומחקירתו הנגדית עלה שהוא פעיל בפורום ייעודי בתחום.
הנתבעת לעומת זאת הצטיירה כאישה נורמטיבית, אשת מקצוע שחרף ניסיונות רבים מצד התובע לא נמצא בהתנהלותה המקצועית רבב.
השופטת סיכמה שמחומר הראיות עולה שהתובע התאהב בנתבעת ובשלב בו הבין שאינה מחזירה לו אהבה, סיים את מערכת היחסים וחווה תקופה של ״אהבה נכזבת״ שגרמה לו לפתוח במערכה נגדה. היא הוסיפה שהתובע פעל כנראה גם ממניעים של רווח משני כשסבר שיוכל להחזיר לעצמו את הכספים ששילם לה.
בנסיבות אלה דחתה השופטת את התביעה. התובע חויב בשכ״ט עו״ד בסכום של יותר מ-40,000 דולר בהתאם לחשבוניות שיוצגו, ובהוצאות בסכום של מעל 65,000 שקל.
לפסק הדין בתיק 26043-12-13
- ב״כ התובע: בעצמו
- ב״כ הנתבעת: עו״ד עמית גל
עו״ד אורי לוגסי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין