בית המשפט שלל את האפשרות שמדובר במעשה פלילי ודחה את הטענה שהתובע אולי רצה למות אך לא התכוון להישאר סיעודי
בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה של נער סיעודי נגד חברת הביטוח "כלל" בה הוא מבוטח בביטוח בריאות וסיעוד. חברת הביטוח טענה שהוא אינו זכאי לתגמולים מכיוון שמצבו הסיעודי נגרם לאחר שניסה לשים קץ לחייו והפוליסה לא מכסה מקרים מסוג זה. התובע טען שהחריג בדבר ניסיון התאבדות לא חל ולחילופין שחברת הביטוח לא הצליחה להוכיח שניסה להתאבד. השופטת אורלי מור-אל קבעה שהוא לא זכאי לתגמולים.
בשנת 2011, כשהיה בן 13, התובע נמצא תלוי מצווארו בחדר שירותים בביתה של חברתו. הוא הובהל לבית החולים מחוסר הכרה, עבר ניסיונות החייאה, הונשם והורדם. בהמשך הועבר לשיקום כשהוא מונשם, מרותק למיטה, סובל מנזק מוחי וזקוק לעזרה בכל תפקודי היומיום. מצבו מוגדר כסיעודי מורכב.
האירוע נחקר על ידי המשטרה והתיק נסגר בשל היעדר ראיות שמצביעות על אירוע פלילי.
ב-2013 הנער הגיש באמצעות הוריו שהינם אפוטרופוסים שלו על פי דין, תביעה בבית משפט השלום נגד חברת הביטוח "כלל", לממש את זכותו לתגמולי ביטוח בגין המצב הסיעודי הקשה בו הוא שרוי.
הם טענו בין היתר, כי לאביה של החברה היה חוב כספי כלפי התובע, וכי לבני משפחתה יש עבר פלילי בעבירות גוף.
"כלל" טענה שמצבו הרפואי נגרם מניסיון לשים קץ לחייו ומדובר בחריג שהפוליסה לא מכסה. כמו כן היא טענה שהתאבדות, בניגוד לתאונה, היא מעשה מכוון ורצוני ולפי חוק חוזה ביטוח אין כיסוי במקרה של מעשה מכוון.
התובעים טענו מנגד שככל והיה מצד התובע ניסיון התאבדות, הרי הוא התכוון למות ולא להגיע למצב סיעודי – כך שלא ניתן לומר שמדובר במעשה מכוון.
הצדדים הגישו חוות דעת רפואיות לשאלה האם נזקו של התובע נגרם ממעשה אלימות כלפיו או מניסיון התאבדות.
תוצאה צפויה
השופטת מור-אל בחנה את חוות הדעת, תיק המשטרה, התיק הרפואי והעדויות, והתרשמה שסביר יותר לקבוע שמצבו הסיעודי של התובע נגרם על רקע ניסיון התאבדות מאשר מתקיפה על רק פלילי.
בהמשך היא קבעה שמעבר לחריג בפוליסה שמדבר על ניסיון התאבדות, חל גם הסעיף בחוק חוזה ביטוח ששולל תגמולי ביטוח על תוצאה של מעשה מכוון. לקביעתה, גם אם התובע התכוון למות ולא להישאר סיעודי, הוא פגע במתכוון בשלום הגוף והנפש שלו. הנזק התפקודי הקשה שגרם לעצמו, הוא תוצאה צפויה של ניסיון התאבדות שלא צלח.
עוד קבעה השופטת שההוראה בחוק חוזה ביטוח לפיה בביטוח חיים מגיעים תגמולים גם אם האדם המבוטח התאבד, אינה חלה, משום שהפוליסה במקרה זה הינה כללית ולא ניתן להגדירה כפוליסת ביטוח חיים. פוליסת ביטוח חיים דורשת קשר סיבתי בין המצב הסיעודי לבין מחלה, תאונה או מום מלידה, מה שלא קיים במקרה זה.
לפיכך נקבע שבהתאם לחוק חוזה ביטוח והוראות הפוליסה התובע אינו זכאי לתגמולי ביטוח סיעודי.
לנוכח הנסיבות הטרגיות של המקרה ולפנים משורת הדין, השופטת לא הטילה הוצאות על התובעים.
לקריאת פסק הדין בתיק 34432-12-13
- ב"כ התובע: עו"ד דנה גרינוולד
- ב"כ "כלל": עו"ד עילם בורבין
עו"ד אריק שלו
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין