ביה"ד הרבני האזורי בנתניה דחה תביעת גירושין של בעל שטען כי אשתו מכה ומזניחה אותו, והודה שחי עם אישה אחרת. הדיינים: הבעל לא הוכיח דבר, הרס המשפחה מוטל על כתפיו.
בני הזוג התחתנו ב-1987 והולידו שלושה ילדים, כיום שניים מהם בגירים ואחד בן 17.5. לפני קצת יותר משנה, הגיש הבעל תביעה לגירושין בבית הדין, בה טען שאשתו "מורדת".
לשאלות על דיני משפחה:
פורום דיני משפחה
הוא טען שספג ממנה יחס משפיל ומזניח, שכלל אלימות מילולית ונפשית שנמשכה שנים, ואף כששכב חולה במשך תקופה ממושכת.
בנוסף, הבעל בא בטענות כי "אשתו אינה חדלה מלדאוג לו ואינה מכבסת לו את בגדיו אינה מגהצת, אינה מבשלת, אינה מנקה ואינה עושה לצרכיו דבר." בהמשך אף טען שהיא מתהלכת בחופי ים מעורבים בבגד ים ומעלה תמונות לאינטרנט.
משכך, הוא ביקש לחייב את האישה בגירושין, ואף טען שהיא אינה זכאית למזונות אישה ואף הפסידה כתובתה (שעומדת על חצי מיליון שקל).
בשלב מאוחר יותר של ההליך הבעל טען, בין היתר, שאשתו גנבה כסף מחשבון הבנק המשותף שלהם, בניגוד לגרסתו הקודמת, אף טען שהיא הכתה אותו פעמיים, זרקה את בגדיו לרחוב והייתה מתפרצת בהתקפי זעם.
האישה טענה שהבעל משקר, ומעולם לא הכתה אותו. היא טענה שבמשך כל השנים היא הייתה רעייה טובה, וביטלה את עצמה למען הקריירה שלו כקצין משטרה.
לדבריה, הבעל עזב את הבית וזנח אותה ואת בנה לטובת אישה אחרת, שהייתה אז נשואה והיום גרושה.
משכך, לטענתה, כל הנקודה בתיק היא שהבעל "נתן עיניו באישה אחרת". מעבר לכך, הוא לא הוכיח שום עילת גירושין ואפילו לא בדל ראייה המצדיק המלצה לגירושין, ובוודאי שלא כפייה.
האישה סיפרה שהיא חולה באנמיה ומזריקה אינסולין פעמיים ביום, עובדת חמש שעות ביום ומתפרנסת בקושי. היא עדיין רוצה שיחזור הביתה. אם אינו רוצה, עדיין מוטלות עליו החובות שלא להזניח אותה ולהסדיר את הכתובה.
בתגובה לטענותיה הבעל לא הכחיש את הסיפור על "האישה האחרת", אך טען שעשה זאת רק לאחר שהיא התגרשה.
"עובדה מוצקה כברזל"
שלושת הדיינים, הרב מיכאל עמוס, הרב שניאור פרדס והרב חיים ו' וידאל, הבהירו שלטענות הבעל אין משקל, כיוון שהן לא הוכחו, לא על ידי עדויות או מסמכים או כל אסמכתא אחרת.
הדיינים הוסיפו "במקביל לטענותיו אשר לא הוכחו כלל, עומדת לפנינו עובדה קיימת מוצקה כברזל ואשר אין חולק עליה והיא בגידת הבעל וחייו המשותפים עם אישה אחרת סמוך ממש לגירושיה כאשר הוא מודה בעצמו שהוא הכיר אותה אף קודם אלא שלטענתו – מבלי לחיות עמה."
גם אם דבריו של הבעל כנים והוא אכן החל לחיות עם האישה האחרת רק לאחר גירושיה, הרי שבכל מקרה כל זמן שהוא נשוי לאשתו הוא זה שנחשב ל"רועה זונות."
בנוסף, הדיינים הזכירו שהאישה אינה בריאה, וחתמו את פסק הדין בדברים חריפים: "הבעל במקום לטפל באשת נעוריו, הלך לרעות בשדות זרים", ובהמשך הוסיפו: "הרס המשפחה מוטל על כתפי הבעל".
בסיכומו של דבר, הדיינים דחו את תביעת הגירושין. בתוך כך הומלץ לצדדים לנהל משא ומתן כדי להגיע להסכם גירושין.
- ב"כ התובע: לא צוין
- ב"כ הנתבעת: עו"ד גיל דוידסון
* עורך דין גיא ניומן עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין