התובעים, הורים ובנם בן ה-4 שסובל משיתוק מוחין, טוענים כי במהלך הלידה הארוכה היו כשלים מתמשכים ורבים שנבעו מכך שהצוות לא זיהה שראש העובר במנח לא תקין
לבית המשפט המחוזי מרכז הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואית נגד שירותי בריאות כללית כבעלת בית החולים סורוקה. התובעים טוענים כי לבנם נגרם נזק מוחי בעקבות לידה שנמשכה 26 שעות ובמהלכה הצוות לא פעל לבירור הסיבה שבגינה ראש העובר לא מתבסס באגן ולא יורד בתעלת הלידה. הפעוט סובל כיום משיתוק מוחין ואפילפסיה והוא מרותק לכיסא גלגלים.
בתביעה שהוגשה באמצעות משרד עו"ד גוטמן-אמיר סיפרו ההורים, צעירים בשנות ה-20 לחייהם, כי מדובר בבנם הראשון. התינוק נולד בשבוע 41 לאחר היריון תקין.
בינואר 2017 הם הגיעו לבית החולים בסמוך לשעה 11 בבוקר בשל צירים. בבדיקה נמצאה פתיחה של 1.5 ס"מ וצוואר רחם מחוק 80%. ראש העובר נמצא בגובה 3-, כלומר גבוה ולא מבוסס באגן.
בשעות שלאחר מכן נמצאה התקדמות איטית בפתיחה, ללא התקדמות במיקום ראש העובר. התובעים צירפו חוות דעת רפואית שלפיה מצב כזה צריך לעורר חשד כי יש חוסר התאמה בין ראש העובר לתעלת הלידה או מנח לא תקין של החלק המקדים של הראש.
הצוות המשיך לנהל את הלידה כאילו הייתה לידה רגילה. למעלה מ-12 שעות מתחילת הלידה הראש עדיין לא התבסס באגן וממילא לא החל בירידה אל עבר תעלת הלידה. הצוות החליט בשלב זה לזרז את הלידה באמצעות פיטוצין מה שהגביר את עוצמת הצירים והלחץ על ראש העובר.
כשלוש דקות לאחר הוספת הפיטוצין והגברת לחץ ועוצמת הצירים על ראש העובר ששרוי היה בתוך חלל צר ממנו הוצאו מי השפיר, כשהוא במנח שמונע את ירידתו, נצפו האטות בדופק לב העובר, מה שמצביע כי הוא היה מצוי במצוקה הולכת וגוברת.
מניפולציה לא מקובלת
לדברי המומחה מטעם התובעים, מצב זה הצדיק דיון עם האם על סיום הלידה בניתוח קיסרי במטרה למנוע תשניק עוברי, שאיפת מי שפיר מקוניאליים ונזק לראש העובר כתוצאה מהלחץ המתמיד. זאת במיוחד על רקע התפתחות חום אמהי.
אך לא נעשה דבר. האבחנה של מנח לא תקין של ראש העובר הועלתה רק בשעה 13:11, כ-26 שעות לאחר תחילת הלידה.
גם לאחר שהועלתה האבחנה, במקום לחלץ בניתוח קיסרי מיידי את העובר, שראשו הרך נמצא תחת כוחות לחץ במשך למעלה מיממה, נרשם כי בוצע דיסלוג'מנט (דחיקה ידנית של ראש העובר בתעלת הלידה כלפי מעלה ושינוי מנח הראש) על ידי רופא ששמו לא נרשם. מומחה התובעים כתב כי מניפולציה ידנית ופולשנית זו יכולה כשלעצמה להסב נזק לראש ואינה מקובלת ברפואה המודרנית.
בשעה 13:30, לאחר חיתוך החיץ, התינוק נולד בלידה נרתיקית כשעורפו מופנה קדימה עם סימנים ברורים של טראומה וחבלה בראשו.
רק לאחר שחרורו של היילוד מביה"ח, ובעקבות אבחון הטיית צד והעדפת מבט וצוואר לשמאל סביב גיל 3 חודשים, בוצע בגיל 7 חודשים MRI מח שהדגים נזק מוחי.
לטענת התובעים, הנזק נגרם כתוצאה מהלידה הטראומטית ולו הרופאים היו מזהים את הסיבוך המיילדותי ומיילדים את האמא שעות ארוכות קודם לכן, האוטם המוחי ונזקיו של התינוק, היו בסבירות גבוהה, נמנעים.
הם ציינו שבנם סובל מנכות של מעל 100% בשל שיתוק מלא, היעדר תקשורת מילולית ואפילפסיה שאינה מגיבה לתרופות.
משירותי בריאות כללית לא נמסרה תגובה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין