לפסק הדין בעניין וגנר ואח' נ' עמיאל ואח'
בני זוג שטענו כי למרות שהשכנים בבית הסמוך התחייבו שלא להציב מתקנים על גג ביתם, הם התקינו ארובה שגורמת לזיהום האוויר, הגישו כנגדם תביעה. השכנים טענו, כי הארובה רק מבצבצת מעל לפני הגג וכי לא הוכח כי היא גורמת לזיהום. מה קבע ביהמ"ש?
בני זוג חכרו יחד עם אחי האישה מגרש בשכונת מלחה בירושלים וחילקו אותו ביניהם בהסכם. לאחר שהאח מכר את חלקו לזוג אחר, נכנס האחרון בנעלי האח וחתם על אותו הסכם. לימים, בנו שני הזוגות בתים והפכו לשכנים.
בתביעה שהגישו בני הזוג לבית משפט השלום בירושלים כנגד השכנים, טענו כי למרות שההסכם שולל כל אפשרות להציב מתקנים על הגג, הקימו השכנים ארובה על גג ביתם ואף הציבו בו מתקן תליית כביסה, ובכך הפרו את ההסכם, כך שעליהם לפצותם בפיצויים המוסכמים הקבועים בו, בסך 86,000 שקל.
עוד טענו, כי התקנת הארובה גרמה להם למטרד, שכן היא פולטת עשן וחומרים רעילים, וכי אחת הסיבות בגינן נאסרה הבנייה על הגג, היא רצונם לשמור על איכות החיים והסביבה, במיוחד בהתחשב בכך שהתובע סובל מזה שנים מבעיית אסטמה. לפיכך ביקשו, כי הארובה תסולק והשכנים יימנעו מלהציב כל מתקן אחר על הגג.
השכנים טענו, בין היתר כי מדובר בארובה פנימית שנבנתה כחלק מההסקה בביתם, ורק הקצה שלה, בגובה של 25 ס"מ, מציץ מעל פני הגג, כך שלא ניתן לומר כי מדובר במתקן אסור, וכי התנהגות התובעים מעוררת תמיהה, באשר אם מלכתחילה התכוונו למנוע תוספת ארובה במטרה למנוע זיהום אוויר, לא ברור למה לא הכניסו זאת כתנאי מפורש לחוזה. עוד טענו, כי התעקשות התובעים כי גם בהצבת מתקן ייבוש הכביסה הפרו את ההסכם, יש בה משום חוסר תום לב.
לעניין המטרד טענו, כי התובעים לא ביצעו מדידות של מזהמים בסביבת הארובה, ועל כן לא הוכיחו כי הפעלת ההסקה בביתם גורמת לזיהום וכי זיהום זה חורג מהמותר, לא ביצעו מדידות של מזהמים בסביבת הארובה.
איסור גורף- חוסר תום לב
השופט הבכיר יצחק שמעוני דחה את התביעה. השופט קבע, כי מתכלית ההסכם ומלשונו ניתן ללמוד, כי מטרת איסור הצבת המתקנים הייתה למנוע מצב בו ייחסם האוויר או הנוף הנשקף מחלון דירת התובעים, כשלא מדובר באיסור הצבת כל מתקן שהוא, אלא רק כזה שיגרום לפגיעה ברמת החיים של התובעים, דבר שלא נגרם כתוצאה מבליטת ארובה בגובה 25 ס"מ, מה גם שכשביקר במקום ראה זאת במו עיניו.
כן נקבע, כי למרות שהיו מאד מפורשים ביתר הדרישות, לא ראו התובעים לנכון להכניס לחוזה סעיף מפורש המונע מהנתבעים להתקין הסקה הכוללת ארובה, כך שיש להניח, שאם היה חשוב להם למנוע סכנה סביבתית ובריאותית הנגרמת כביכולת כתוצאה מהסקת סולר, היו כותבים זאת במפורש.
כן נפסק, כי הדרישה שהנתבעים לא ישתמשו בגג כלל ואף לא יציבו בו מתקן מתקפל לייבוש כביסה, אינה מתקבלת על הדעת ומהווה פירוש הסכם שלא בתום לב.
לבסוף נפסק, כי התובעים לא הוכיחו כי הפעלת הארובה חושפת אותם לזיהום ולסכנות בריאותיות, שכן לא ערכו בדיקות המעידות על כך כפי שהיה עליהם לערוך ע"פ החוק, ומשכך- אין להם להלין אלא על עצמם.
"הסקה בסולר הינה מחזה נפוץ במקומותינו, לרבות בשכונות הבנויות, ודרך ארובה המחוברת למתקן הסקה שכזה לפלוט רעלים, אלא שלצורך הוכחת מטרד יש להראות כי נגרמת הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין", סיכם השופט, דחה את התביעה כאמור, וחייב את התובעים בהוצאות משפט של 7,500 שקל.
לפסק הדין בעניין וגנר ואח' נ' עמיאל ואח'
למדור: דיני נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.