תביעה: איחור באבחון סרטן גרם למוות בטרם עת
בעלה של המנוחה טוען כי רופא הריאות התעלם מממצא מחשיד, ובכך הצניח את סיכויי החלמתה בעשרות אחוזים: "צריך היה לבצע ביופסיה מיד"
"מומחה ריאות אבחן את הסרטן של אשתי באיחור, באופן שגרם למותה בטרם עת": כך טוען גבר בתביעה שהגיש לאחרונה לבית משפט השלום בבת ים, באמצעות עו"ד עמית אוריה ועו"ד אורי גלבוע. נטען שהעיכוב הקריטי בגילוי המחלה הצניח את סיכויי החלמת המנוחה בעשרות אחוזים, וכי אם הייתה מבוצעת ביופסיה מיידית - קרוב לוודאי שהיא עדיין הייתה בחיים.
בתביעה סופר שהמנוחה, בהיותה מעשנת, הייתה מאז 2009 במעקב במרפאת ריאות. בדצמבר 2023 היא עברה בדיקה, אשר על-פי הנטען העלתה ממצאים מחשידים. בפענוח הבדיקה, כך נטען, צוין מפורשות שקיים "חשד לממאירות". חרף זאת, סיפר האלמן, רופא הריאות קבע שמדובר רק בממצא דלקתי, והורה על המשך מעקב תוך ביצוע בדיקת סי.טי בעוד חצי שנה.
בתביעה נטען שגם בסי.טי שבוצע ביולי 2024 נצפה הממצא המחשיד, ואולם חרף זאת, ולמרות תלונות המנוחה על קוצר נשימה - הרופא הנתבע חזר על אבחנתו שמדובר בממצא זיהומי ולא ממאיר. בנסיבות אלה, הורה על ביצוע סי.טי נוסף בעוד חודשיים.
אלא שהמנוחה לא הספיקה לבצע את הבדיקה. בשלב מסוים היא עברה התקף קוצר נשימה ואושפזה ב"שיבא", כשימים ספורים לאחר מכן - אובחנה רשמית עם סרטן הריאות. לטענת התובע, אשתו נאלצה בשלב זה לעבור טיפולים אונקולוגיים אגרסיביים ומייסרים, הכרוכים בסבל וייסורים קשים. הוא סיפר שבפברואר האחרון המחלה הוחמרה, ורעייתו הלכה ודעכה - עד שמתה בחודש מאי, בגיל 72.
"הייתה אומנית מוכשרת"
לתביעה צורפו חוות דעת מומחים רפואיים שלפיהן האיחור באבחון הסרטן מהווה רשלנות רפואית. לעמדתם אם הייתה מבוצעת ביופסיה באופן מיידי, המחלה הייתה מאובחנת בשלב מוקדם, וניתן היה לטפל בה באמצעות ניתוח פשוט, שהיה מעלה את סיכויי הישרדות המנוחה ל-92%, במקום 7% בלבד בשלב שבו התגלתה בפועל. "מעקב פאסיבי של חודשים חרג מכל אמת מידה רפואית מקובלת, והחמצת האבחנה חרצה את גורל המנוחה. בעקבות מחדל הנתבעים (=רופא הריאות והמרכז הרפואי שנטען כי הועסק מטעמו) נאלצה המנוחה לעבור טיפולים אגרסיביים ומייסרים, במקום ניתוח פשוט שהיה יכול להביא לריפוי מלא", נכתב מטעם המומחים.
בתביעה תוארה המנוחה עובר למותה, בין היתר, כאומנית מוכשרת שציירה ציורים רבים, כאישה ספורטיבית שעשתה מדי בוקר הליכות לים, וכסבתא אוהבת שבכל יום בישלה ארוחת צהריים לנכדיה. "האבחון המאוחר", כך סופר, "היכה בה במלוא עוצמתו, ושלל ממנה הכול ובבת אחת". נטען שבשלב זה הפכה האישה הנמרצת והאנרגטית לשבר כלי סיעודי הנדרש לעזרה בפעולות הבסיסיות ביותר, כמו להחזיק כוס מים.
בנסיבות אלה עתר האלמן לחייב את רופא הריאות והמרכז הרפואי שנטען כי העסיקו, לפצותו בסכום לשיקול דעת בית המשפט, עד גבול סמכותו העניינית - 2.5 מיליון שקל. בין היתר נדרש פיצוי בגין כאב וסבל, קיצור תוחלת החיים של המנוחה ופגיעה באוטונומיה שלה. זאת לצד הוצאות רפואיות, הוצאות קבורה ואבלות, אובדן קצבאות ואובדן שירותי רעיה, אם וסבתא. כמו כן התבקש בית המשפט לפסוק לאלמן המנוחה ויורשה היחיד על-פי צוואתה, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
מרופא הריאות נמסר בתגובה: "עד לרגע זה כתב התביעה לא הגיע לידי ולכן אין אני יכול להגיב עניינית. אעשה זאת כמקובל בבית המשפט לאחר קבלת כתב התביעה וחוות הדעת ולימוד טענות התביעה".
- ב"כ התובעת: עו"ד אורי גלבוע ועו"ד עמית אוריה
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
