בית המשפט התרשם כי אין סיכוי לשיפור במצב ההורים בתקופה הקרובה ובינתיים הקטין זקוק לבית יציב ותומך. עם זאת, הוא אישר לאב להיפגש עם הילד פעמיים בשנה. החלטה לגבי האם תתקבל בחודשים הקרובים.
סגן נשיאת בית המשפט למשפחה בבאר שבע השופט אלון גביזון אישר לאחרונה להוציא תינוק כבן שנה וחצי לאימוץ לאחר שקבע כי הוריו – הסובלים שניהם מהפרעות נפשיות חמורות ובעלי עבר פלילי – אינם מסוגלים לטפל בו כעת וגם לא יוכלו לדאוג לו בעתיד הקרוב. עם זאת, ובהתאם לגישתו הפתוחה יותר בענייני אימוץ כפי שהובעה בפסקי דין קודמים, השופט אישר לאב להיפגש עם הילד פעמיים בשנה. לגבי האם, שזה עתה השתחררה מאשפוז פסיכיאטרי, תתקבל החלטה בתוך 4 חודשים, לאחר שיתקבל דיווח על מצבה.
הילד נולד כשאמו מאושפזת בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי ואילו אביו – הסובל גם הוא מהפרעות נפשיות קשות – שוחרר ממאסר לאחר שהורשע בביצוע עבירות מין.
כבר בסמוך ללידתו בית המשפט נענה לבקשת הרווחה והוציא צו להוצאתו ממשמורת הוריו והכריז עליו כ"קטין נזקק". מזה מספר חודשים הילד שוהה אצל משפחת אומנה.
לפני כשנה הגיש היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה בקשה להכריז על הילד כבר אימוץ. שני הוריו התנגדו לכך, וביקשו לתת להם את ההזדמנות לגדל אותו יחד בתמיכה וסיוע של רשויות הרווחה.
אין ודאות להצלחה
אולם סגן נשיאת בית המשפט אלון גביזון החליט ששני ההורים אינם מתאימים כרגע, וגם לא בעתיד הקרוב, לשמש כהורים לתינוק רך בימים.
השופט ציין כי מדובר בהורים שנכנסים ויוצאים מזה שנים מאשפוזים פסיכיאטריים, שניהם בעלי עבר פלילי בעייתי ואף מונו להם אפוטרופסים כיוון שלא רכשו כישורי חיים בסיסיים.
לגבי האב, שאובחן כסכיזופרן עם הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, השופט ציין כי לאורך השנים הוא סירב לשתף פעולה עם הליכים טיפוליים או לעבור בדיקות הערכת מסוכנות על אף הרשעתו בעבירת מין.
לגבי האם, גם היא סובלת מסכיזופרניה והפרעת אישיות גבולית, היא מעולם לא עבדה ולא התמידה באף מסגרת שיקומית אליה נשלחה. לפיכך השופט סבר כי היא לא מסוגלת לגדל ילד ולספק לו את הצרכים הרגשיים, הכלכליים וההתפתחותיים.
כמו כן, לשני ההורים אין תמיכה מהמשפחה המורכבת שכן לשניהם יחסים קשים ואלימים עם הוריהם.
השופט ציטט מחוות הדעת של הפסיכיאטר שמינה לבחינת מסוגלותם ההורית של השניים שהייתה חד-משמעית וקבעה כי שניהם אינם יכולים לקחת אחריות על טיפול בילד. השופט הסכים עם חוות הדעת הזו וקיבל אותה.
כמו כן השופט ציין כי גם אם ההורים יחליטו לקחת את עצמם בידיים ולעבור ברצינות הליכי שיקום, מדובר בתהליך ארוך. לדבריו, אי אפשר להותיר את הילד בזמן הזה ללא בית יציב, במיוחד כשאין ודאות שהשיקום יסתיים בהצלחה.
משכך, השופט קבע כי "טובתו של הקטין כי יוכרז כבר אימוץ וכי יאומץ כבן למשפחה אשר תדאג לספק את צרכיו החומריים, הרגשיים וההתפתחותיים, ותעניק לו בית יציב וקבוע".
עם זאת, השופט סבר כי יש לאפשר לאב לפגוש את בנו פעמיים בשנה, תוך ששיבח את עמדת הרווחה שלא התנגדה לכך. באשר לאם, שהשתחררה מהאשפוז לקראת מתן פסק הדין, נקבע כי החלטה בנושא תינתן בתוך 4 חודשים, ולאחר שיתקבל דיווח מהרווחה על מצבה.
- ב"כ היועמ"ש: עו"ד מיכל פרקל -אסרף
- ב"כ ההורים (מטעם הקרן לטיפול בחסויים): עו"ד קלריס דביר, עו"ד לימור ליבדרו
עו"ד גלעד גלזמן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין