ראש העיר קריית מוצקין תבע תושב שניהל נגדו מאבק ציבורי בפייסבוק. בית המשפט קבע שמדובר בתביעת השתקה קלאסית שנועדה להלך אימים על הנתבע ושכמותו
השופטת סיגלית מצא דחתה לאחרונה תביעה על סך 200,000 שקל שהגיש ראש עיריית קריית מוצקין נגד תושב העיר. התביעה התייחסה למספר פרסומים של הנתבע בפייסבוק כנגד ראש העיר בהן כינה אותו בין היתר "רודן". השופטת קבעה שהנתבע חוסה תחת ההגנה הרחבה שמקנה החוק לחופש הביטוי כשמדובר בנבחרי ציבור. עוד היא קבעה כי לתובע לא נגרם נזק ממשי ומדובר למעשה בתביעת השתקה.
חיים צורי, ראש עיריית קריית מוצקין מזה 27 שנה, הגיש לפני כשנתיים וחצי תביעת נגד תושב העיר. באותה תקופה התפרסמו כתבות רבות בעיתונות ובאתרים מקומיים וארציים שבהן נמתחה ביקורת על התנהלותו של צורי. כך, בין היתר, נכתב כי הוא נגוע בשחיתות ציבורית והנהיג בעירייה שלטון פחד. ב-2020 אף פורסמה כתבה שלפיה הונחה תשתית ראייתית נגד צורי, שעניינה עבירות טוהר המידות, שחיתות ציבורית ופגיעה בפרטיות.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד אלי סרור טען צורי כי לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו ב-2018 הנתבע העלה לרשת החברתית מספר פרסומים נגדו המהווים לשון הרע. כך למשל, הוא העלה פוסט בו קרא להחליף את צורי ואת "השיטות האנטי דמוקרטיות שהוא פועל בהן". עוד נכתב בפוסט כי "התמונה של צורי כמו כל רודן מופיעה בכל גן ילדים", וכי מדובר ב"ראש עיר נקמן ואלים במיוחד".
התובע טען כי הדברים חורגים מגדר ביקורת לגיטימית ושימוש הוגן בחופש הביטוי, ודרש פיצוי בסך 200,000 שקל.
הנתבע, שיוצג על ידי עו"ד אילן גולדנברג, טען כי צורי הוא דמות ציבורית ומפורסמת וכי יש מקום, ואף ראוי, לנהל שיח ציבורי ביחס למעשיו והתנהלותו. הוא הוסיף כי שיח זה חוסה תחת חופש הביטוי וכל הפרסומים הם בגדר ביקורת לגיטימית ונדרשת.
הנתבע הוסיף כי מדובר בתביעת השתקה קלאסית, המהווה אחת מני רבות אותן נוהג התובע להגיש נגד מתנגדיו ומבקריו, תוך שימוש בכספי הציבור.
עוד לדבריו, מדובר בפרסומי אמת המבוססים על כתבות רבות מהתקשורת. הנתבע הדגיש בהקשר זה שהתובע לא תבע את הכתבים שפרסמו את הכתבות אלא בחר לתבוע אותו, ויש בכך כדי להעיד על התנהלותו.
אינטרס ציבורי
השופטת סיגלית מצא מבית משפט השלום בחיפה הבהירה כי לפי הפסיקה כאשר מדובר בפרסום בעל עניין ציבורי, יש לתת הגנה רחבה לחופש הביטוי ומדובר בתנאי הכרחי לקיום משטר דמוקרטי חופשי. "בענייננו, בוצעו הפרסומים לקראת הבחירות לרשויות המוניציפליות, שעה בה השיח הציבורי בעניין המועמדים, אופיים, התנהגותם, דעותיהם והתאמתם לתפקיד הנו ער. אפשרות שיח פתוח וחופשי בעת כזו משרת אינטרס ציבורי ממעלה ראשונה", כתבה.
היא קבעה שהפרסומים, על אף שחלקם כוללים לשון הרע, מהווים הבעת דעה לגיטימית ביחס להתנהלות ראש העירייה, ולכן חוסים תחת הגנת סעיפים 15(4) ו-15(5)(ב) שבחוק איסור לשון הרע.
השופטת הוסיפה כי הפרסומים בוצעו בתום לב שכן הנתבע הוכיח שהתבסס על כתבות עיתונאיות שהתייחסו להתנהגות התובע בתפקיד ציבורי. השופטת הדגישה בהקשר זה כי הגנת הבעת הדעה אינה מותנית בכך שתוכן הפרסום המשמיץ היה אמת.
למעלה מהדרוש קבעה השופטת כי דין התביעה להידחות אף נוכח היותה תביעת השתקה. בהקשר זה היא ציינה שקיימים פערי כוחות של ממש בין התובע לנתבע וכי הפרסומים נוגעים לעניין ציבורי. השופטת גם התרשמה באופן ישיר מעדותו של הנתבע ומצאה כי הוא אכן מפוחד.
השופטת הוסיפה שלא התרשמה שהפרסומים בוצעו בכוונה לפגוע אישית בתובע, וכי לתובע לא נגרם כל נזק, שכן למרות הפרסומים הוא נבחר מחדש.
התובע חויב בשכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 27325-11-18
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין