ב-2005 החברה קיבלה מהיזם מקדמה אך לא הוציאה לטובתו ערבות בנקאית כפי שהתחייבה ואף סירבה להשיב לו את הסכום לאחר שפרויקט הבניה לא יצא לפועל. באחרונה התקבלה תביעה שהגיש נגדה.
בתביעה שהוגשה ב-2012 סיפר התובע שלאחר פטירת הוריו הוא ובני משפחה נוספים ירשו חלקה ברעננה. הם תכננו להקים בה בניין מגורים והתקשרו לצורך כך עם קבלן אך בין הצדדים התפתח סכסוך שהסתיים בהסדר פשרה בו חויב הקבלן לפצות אותו ב-200,000 דולר.
מאחר שהוא לא יכול היה להוציא לקבלן חשבונית סוכם שהאחרון יפקיד לטובתו סכום של 900,000 שקל בחשבון חברת "שיש אלוני" כך שהוא יוכל להזמין ממנה מוצרים וחומרי בנייה לטובת הפרויקט (שבשלב זה עדיין תוכנן לצאת לפועל).
לדברי התובע, שיש אלוני הסכימה לסידור מאחר שהקבלן היה לקוח קבוע שלה ובנובמבר 2005 נחתם הסכם משולש בין הצדדים והקבלן הפקיד בחשבון החברה את מלוא הסכום. הנתבעת התחייבה מצדה למסור לתובע ערבות בנקאית בגובה הפיקדון.
אך לדבריו, בשנת 2009 גילה ששיש אלוני לא מילאה את התחייבותה להוציא ערבות בנקאית. הוא פנה אליה מספר פעמים בנושא אך היא התחמקה מתשובה.
בנסיבות אלה, ביולי 2012 הוא ביטל את ההסכם מולה ודרש את השבת הפיקדון אך היא סירבה. בשלב זה גם התברר שהפרוייקט המתוכנן לא יצא לפועל בשל דרישות שונות שהעלו רשויות התכנון ובשל סירוב אחד מאחיו לשלם את היטל ההשבחרה. למרות זאת, החברה סירבה להשיב לו את הסכום תוך שהיא מעשירה את קופתה על חשבונו שלא כדין.
שיש אלוני טענה בתגובה שהתובע הוא שהפר את ההסכם כשלא הזמין ממנה סחורה. לדבריה, היא נמנעה ממכירת המוצרים ושריינה אותם לתובע אך הוא ניתק מגע ולא ביקש לקיים את ההסכם שנים ארוכות לאחר שנחתם.
הנתבעת הדגישה שהיא הוציאה ערבות בנקאית מספר ימים לאחר חתימת ההסכם וציינה שהיא מתנגדת להשבת הפיקדון ומוכנה לספק לתובע סחורה תמורת כספו.
התנהל בתום לב
אך השופט רונן פלג מבית משפט השלום בכפר סבא קבע שהנתבעת הפרה את ההסכם בכך שהוציאה ערבות שלא תאמה את הוראות ההסכם. כך למשל, הערבות נערכה לטובת הקבלן ולא לטובת התובע ובנוסף היא פקעה כעבור שנה אחת בלבד בעוד שבהסכם אין מגבלת זמן.
השופט קבע שבנסיבות אלה ומאחר שהתובע נתן לנתבעת הזדמנויות רבות לתקן את ההפרה הוא היה רשאי היה לבטל את ההסכם.
במקביל קבע השופט שאין בסיס לטענות הנתבעת בדבר הפרת ההסכם מצד התובע שכן ההסכם קבע מפורשות שהוא רשאי לבטל אותו במקרה בו לא יזדקק בסופו של דבר לסחורה. השופט כתב בהקשר זה שהתובע התנהל בתום לב ולא ביטל את הזמנת הסחורה סתם אלא נאלץ לעשות כן לאחר ביטול הפרויקט.
בנסיבות אלה קיבל השופט את התביעה והורה לנתבעת לשלם לתובע 900,000 שקל בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד משלוח הודעת הביטול.
לטובת התובע נפסקו בנוסף שכ"ט עו"ד של 150,000 שקל והחזר הוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד משה בר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד רוי בר-קהן, עו"ד הראל דדון
עו"ד רויטל ליטבק
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין