מנהל חברה מדרום הארץ, הנמצאת בהליכי פירוק, העביר ב-2007 את פעילותה לחברה אחרת, הרשומה על שם אביו. ביהמ"ש קיבל את תביעת המפרק וקבע כי המנהל נטל מהחברה טובות הנאה שלא כדין.
בשנת 2012 ניתן צו פירוק לחברת הבנייה "מורגל הנדסה", ומאוחר יותר מונה לה מפרק. החברה נוסדה ב-1999, והאירוע המשמעותי ב"חייה" היה תביעה שהוגשה (והתקבלה) נגדה ב-2005, שבסופו של דבר הובילה לקשיים כלכליים רציניים.
החברה בקשיים?
עורך דין תאגידים
בשנת 2007, בעודה נמצאת במצוקה כספית, מכרה החברה את פעילותה לחברה בשם "סטארט גאן", בתמורה לפירעון חובותיה לבנק הפועלים. מהלך שהותיר על המפרק רושם "לא כשר" והוא ביקש מבית המשפט המחוזי בבאר שבע להטיל על מנהל החברה אחריות אישית לחובותיה.
טענתו המרכזית הייתה שהמכירה הייתה בעצם הברחת נכסים. חברת "סטארט גאן", חשף המפרק, נרשמה על שם אבי המנהל, אך בפועל היא שייכת לאותו מנהל, עוסקת באותה פעילות, מתנהלת באותו סניף בנק ונעזרת באותו רואה חשבון. למעשה, פעילות החברה הועתקה במלואה לסטארט גאן.
המפרק הוסיף שבעבר המנהל כבר הבריח נכסים וחילק לעצמו דיבידנדים ואף חתם בעורמה על תצהיר שקרי בדבר יכולת הפירעון של החברה עוד לפני שפורקה. הכונס הרשמי, שהיה צד להליך, תמך במהלך של המפרק.
מנהל החברה, "המשיב" להליך, טען כי המפרק רודף אותו לשווא. לגרסתו, לאחר שהחברה נסגרה ב-2007, אביו רצה לסייע לו ופתח עבורו את סטארט גאן, אך לא התיר לו להיות הבעלים על מנת להגן על 400 אלף שקל שהשקיע בה. החברה החדשה רכשה את הציוד של החברה הישנה לאחר היוועצות ברואה חשבון ולצורך ניצול הפסדים.
המשיב טען כי טענת התרמית של המפרק לא הוכחה, וכי מכירת נכסי החברה בסוף פעילותה הייתה לצורך החזר חוב לבנק, ולא הולידה לו כל רווח. לגבי החתימה על תצהיר כשרות הפירעון, הוא טען כי מדובר בטעות שבהיסח הדעת.
איפה כרטסת החשבונות?
השופט יעקב פרסקי ציין כי העובדה שהמבקש לא הביא לעדות את רואה החשבון ואת אביו פועלת לחובתו. כמו כן, לדברי השופט, "בלטה בחסרונה" כרטסת הנהלת החשבונות של החברה.
גם התצהיר המוטעה היה תמוה בעיני השופט, שציין כי "הטעות" מחזקת את הטענה שלפיה המשיב נקט בפעולות בכדי להימנע מלשלם את חובות החברה.
לאחר שבחן את שלל הראיות – מסמכים, דוחות כספיים, פרוטוקלים וחשבוניות – השופט השתכנע שמה שנמכר והועבר לחברת סטארט גאן מהווה למעשה רכוש של החברה המפורקת.
"מכאן שככול שבסיום פעולתה של החברה, סיום ביוזמת המשיב נעשו פעולות לטובת בעלי עניין או להעברת נכסים מהחברה, הרי יש לראות בכך טובות הנאה שהמשיב נטל שלא כדין מהחברה", קבע השופט.
בהקשר זה השופט סבר כי הסעיף הרלוונטי בפקודת החברות הוא זה שעוסק ב"שימוש שאינו הוגן" בחברה (374) ולא הסעיף החמור יותר העוסק בכוונה לרמות (373), וזאת בשל העובדה שיש ניתוק של מספר שנים מהמועד שבו נוצר החוב של החברה, ועד להעתקת פעילות החברה לחברה חדשה.
בסיכומו של דבר, השופט חייב את מנהל החברה לשלם כ-308,000 שקל. יש לציין כי סכום זה היה נמוך מן הסכום שתבע המפרק ומבוסס על חשבוניות שהחברה העבירה לסטארט גאן בתום פעילותה.
בנוסף, המנהל חויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.
- המפרק: עו"ד עברי יגאל
- ב"כ המשיב: עו"ד אביחי ורדי, עו"ד תם קדם
- ב"כ הכונ"ר: עו"ד גלי עטרון
* עורך דין יואב סלומון עוסק בדיני תאגידים ומשפט אזרחי-מסחרי
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין