לאחר שהסתבכה עם השוק האפור, הלווה נאלצה ליטול יותר מחצי מיליון שקל כאשראי חוץ בנקאי ולהוסיף כ-30% שכר טרחה ל"מתווכת". ביהמ"ש קבע שהמתווכת עשקה והטעתה אותה
בת 60 שנקלעה לחובות כבדים בשוק האפור תקבל 258 אלף שקל מחברת אשראי חוץ בנקאית ומתווכת שניצלו את מצוקתה כדי לגזור קופון. בין היתר נאלצה החייבת לשלם 158,500 שקל עבור "דמי תיווך" על הלוואה בסך 560,000 שקל. השופטת עדי ניר בנימיני מבית משפט השלום בתל אביב קבעה שדמי התיווך וכן עמלת פירעון מוקדם בסך עשרות אלפי שקלים נגבו בניגוד לחוק.
בשלב מסוים של חייה נקלעה התובעת למשבר כלכלי, נפתחו נגדה תיקי הוצאה לפועל וגורמי שוק אפור נשו בה. בהעדר אפשרות ללוות מהבנק, היא פנתה בהמלצת מכר לחברת "אובליגו" (הנתבעת 1) שמעניקה אשראי חוץ בנקאי. בסופו של יום האישה ואימה בת ה-90 – שצורפה לצורך שעבוד דירתה כבטוחה – חתמו בשלוש פעימות על הלוואות בסך כולל של 560,000 שקל.
אלא שמתוך הסכום האמור רק 401,500 שקל הועברו לרשותן. הפער, 158,500 שקל, שולם על ידן כדמי תיווך לטובת נציגת החברה (הנתבעת 2). בנוסף הן חויבו בכ-60,000 שקל עבור "עמלת פירעון מוקדם".
אחרי שהבינו כי גזרו עליהן קופון רציני, הגישו החייבת ואימה את התביעה לבית המשפט במאי 2020. לטענתן "אובליגו" ונציגתה ניצלו את מצבן הנפשי והכלכלי הקשה על מנת לסחוט מהן סכומים לא מבוטלים. לשיטתן על הנתבעות להשיב להן קרוב לרבע מיליון שקלים שנגבו מהן שלא כדין, ובין היתר את דמי התיווך ועמלת הפירעון המוקדם.
"אובליגו" מצדה הכחישה קשר למתווכת וטענה שהאחרונה פעלה באופן עצמאי מול התובעות. גם המתווכת ניסתה להרחיק עצמה מהאירוע תוך שטענה כי שמה אינו מתנוסס על הסכמי ההלוואה, כך שאין יריבות כלשהי בינה לבין הלוות.
אקדח שהוצמד לרקה
אבל השופטת ניר בנימיני דחתה את ניסיון ההתחמקות. היא קבעה שהמתווכת הייתה גורם דומיננטי ביותר בלקיחת ההלוואות כך שבמישור העקרוני יש לחייבת ואימה עילת תביעה נגדה.
בהמשך היא קיבלה את טענת הלוות לפיה דמי התיווך שולמו על ידן תחת עושק. בהקשר לכך סיפרה החייבת שהיא פחדה באותה תקופה מהנושים בשוק האפור ונצרכה לכסף באופן מיידי. "כשהוצמד לי אקדח לרקה לא היה לי חשוב כלום חוץ מאשר לקבל את הכסף, הייתי מאוימת", העידה.
גם המתווכת אישרה בעדותה כי התובעת הייתה "במצב קטסטרופה" והייתה מוכנה לעשות הכול כדי להיחלץ מהמצב. לזאת הוסיפה השופטת כי תנאי העסקה היו גרועים ביותר. לדבריה מבחן השכל הישר מלמד שגביית שכר טרחה של כ-30%, מבלי שנעשו פעולות תיווך של ממש, אינו הוגן ומקפח.
עוד קבעה השופטת כי הלוות הוטעו לחשוב שדמי התיווך האסטרונומיים היו תנאי לקבלת ההלוואה. מסקנתה הייתה שבשל העושק וההטעיה הן זכאיות לקבל את דמי התיווך בחזרה.
לסיום ציינה השופטת ש"עמלת הפירעון המוקדם" נגבתה מהלוות מבלי שעצם קיומה הובא לידיעתן. היא קבעה שבכך הפרה "אובליגו" את חובת הגילוי המוטלת עליה מכוח חוק אשראי הוגן, ומשכך עליה להשיב ללוות את הסכום שנגבה.
בסופו של יום הורתה השופטת ל"אובליגו" ונציגתה להחזיר לתובעות סכום כולל של 218,253 שקל בתוספת הוצאות בסך 40,000 שקל.
- ב"כ התובעות: עו"ד שרון ינקו
- ב"כ "אובליגו": עו"ד יונתן שרמן
- ב"כ המתווכת: עו"ד רון טורקלטאוב
עו"ד דוד ברקוביץ
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין