שופט: "כוונה רעה" היא תנאי לביטול הליך חדלות פירעון

צעיר שנרשם פיקטיבית כבעל עסק אחיו - שלימים קרס - הסתבך כלכלית. ביהמ"ש קבע כי רשלנות ביצירת החובות לא מצדיקה כשלעצמה את ביטול ההליך, ונתן לו צ'אנס לשיקום

"נדרשת מידת מה של 'כוונה רעה' מטעם החייב, ולא רק רשלנות באופן יצירת חובותיו": כך הבהיר לאחרונה השופט עידו כפכפי מבית משפט השלום בבאר שבע, אגב דחיית בקשה לביטול הליך חדלות פירעון בשל תרמית נטענת באופן יצירת החובות. החלטתו הייתה שמדובר ברשלנות בלבד, אשר אינה מצדיקה למנוע מהצעיר שיקום כלכלי.

תחילת הסתבכותו של החייב (31), נשוי ואב לילד, בשנת 2016, אז פתח אחיו הגדול עסק בתחום הסלולר. מכיוון שהאחרון נמצא אז בהליך פשיטת רגל - ביקש מהחייב, אחיו הצעיר, שהעסק יירשם על-שמו. אלא שלימים העסק קרס, והחייב - ה"פרונט של התרמית", כפי שהגדיר אותו אחד הנושים - צבר על-שמו חובות רבים.

ביולי 2022 ניתן צו לפתיחת הליך חדלות פירעון, לשם הסדרת חובות הצעיר. אלא שעמדת הנאמן בהליך הייתה נחרצת: שהוא אינו זכאי לשיקום כלכלי בשל "חוסר תום הלב הקיצוני" באופן יצירת חובותיו, תוך עצימת עיניו ביחס לרישומו הפיקטיבי כבעל עסק אחיו. בקשתו הייתה לבטל את ההליך ולשלוח את הצעיר להתמודד לבד עם חובותיו המעיקים.

בעמדת מרוככת יותר החזיק הממונה על חדלות פירעון: הוא הסכים, מצד אחד, לטענת הנאמן שמדובר בעצימת עיניים של החייב, תוך הזנחה חמורה של ענייניו הכלכליים, ואולם לשיטתו "באיזון כלל השיקולים" אין מקום לבטל לגמרי את ההליך, אלא פשוט להאריך את תקופת התשלומים ל-6 שנים.

גם עמדת החייב הייתה, כמובן, שאין מקום למנוע ממנו שיקום כלכלי, הואיל ולטענתו לא פעל במרמה או חוסר תום לב במטרה לנצל את הליך חדלות הפירעון לרעה.

"נשאב לעסק"

ראשית אימץ השופט כפכפי את גרסת הנאמן שלפיה מנהל העסק בפועל היה אחיו הגדול של החייב, ולא החייב עצמו - שרק נרשם פיקטיבית כבעלים; זאת, בין השאר על רקע עדות קרוב משפחה שהאח הגדול הונה את המשפחה - תחילה סיבך את אימו ולאחר מכן את אחיו הצעיר.

התרשמות השופט הייתה שהחייב "נשאב לעסק" על-ידי אחיו הגדול, מבלי שהייתה לו כוונה להונות נושים. "אכן יש מימד של עצימת עיניים בהתנהלותו", כתב, "אולם לא נמצאה מרמה בהתנהלותו, לא הברחת נכסים ולא ניצול משאבי החברה לטובתו. הנסיבות מלמדות כי היה פסיבי בעיקר, ולא נטל חלק פעיל בניהול החברה".

בסופו של יום אימץ השופט את עמדת הממונה כי הסנקציה הראויה בגין ההתנהלות המתוארת היא הארכת תקופת התשלומים, מבלי לבטל לגמרי את הליך חדלות הפירעון.

"נדמה כי נדרשת מידת מה של ‘כוונה רעה’ מטעם החייב, ולא רק רשלנות באופן יצירת חובותיו. בחינת נסיבות העניין מלמדת כי באיזון בין חומרת מעשיו של החייב, לבין הצורך לתת אופק לשיקום כלכלי לבחור צעיר שרק החל את חייו הבוגרים - הכף נוטה לעבר השיקום", הבהיר השופט בהקשר הזה.

הוא קבע שהליך חדלות הפירעון ייוותר על כנו, תוך מתן זכות לחייב להגיב להמלצת הממונה להארכת תקופת התשלומים.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.