בפסק דין חריף שניתן באחרונה נמתחה ביקורת קשה על החברה, שגררה את המבוטח להליך מיותר תוך הטחת האשמות מופרכות של מרמה והסתרה. הפניקס חויבה לשלם למבוטח בנוסף לסכום התביעה גם הוצאות מוגדלות ופיצוי על עגמת נפש.
תביעת ביטוח שהוכרעה לפני מספר ימים מלמדת על "הקלות הבלתי נסבלת של הטחת אשמה של מרמה במבוטח", כפי שהגדיר זאת השופט הבכיר אלי ספיר.
גם לכם לא רצו לשלם על התאונה?
עורך דין ביטוח
צעיר בן 28 רכש באוגוסט 2012 רכב מגיסו בתשלומים. מכיוון ששררו ביניהם יחסי קירבה ואמון, הם הסכימו כי הבעלות במשרד הרישוי תישאר על שם הגיס כדי שאם מסיבה כלשהי לא יועבר לו מלוא הסכום, הרכב לא ייחשב כמי שעבר "יד" כלפי קונה פוטנציאלי אחר.
במעמד המכירה הרכב היה מבוטח בחברת "הפניקס" והפוליסה נרכשה דרך סוכנות "מאיר רמות". מכיוון שהפוליסה עמדה לפוג, נרכשה עבור הצעיר פוליסה חדשה לשנה נוספת שכללה ביטוח מקיף וחובה.
באוגוסט 2013 ובטרם הסתיימה תקופת הביטוח הרכב נגנב. תביעה שהגיש לחברת הפניקס לקבלת שווי הרכב נדחתה, והוא נאלץ לתבוע אותה בבית משפט השלום בתל אביב.
בתביעה סיפר הצעיר כי הוא וגיסו ניהלו עם סוכנות הביטוח מספר שיחות שבמהלכן רכשו עבורו פוליסת ביטוח חדשה. בשיחות אלה הם הבהירו לנציגות הסוכנות כי הרכב נמכר ויש להוציא את הפוליסה על שם התובע.
לדבריו, עקב טעות ורשלנות של הסוכנות, הפוליסה החדשה הוצאה על שם הגיס ולא על שמו. הוא ציין כי שילם את הפרמיה מכספו ועל הפניקס לשלם לו את מלוא שווי הרכב בסך 73,000 שקל בתוספת פיצוי של 5,000 שקל על עגמת נפש.
במכתב הדחייה כתבה הפניקס לתובע כי "הפוליסה היא חוזה אישי שאינה ניתנת להעברה" ומכיוון שהרכב נמכר לאדם שאינו המבוטח ללא ידיעתה, הפוליסה פקעה ואין כיסוי ביטוחי.
בכתב ההגנה היא הוסיפה כי התובע פעל במרמה על מנת לקבל ממנה תגמולי ביטוח. היא הכחישה כי התובע פנה לסוכנות בבקשה לשנות את שם המבוטח בפוליסה לשמו. היא הוסיפה כי בכל מקרה, אם הסוכנות היא זו שהתרשלה, על התובע לתבוע אותה.
קצר בתקשורת
טענת הנתבעת כי המבוטח ניסה לרמות אותה נדחתה על ידי השופט הבכיר ספיר מכל וכל. השופט ציין כי לו רצו הגיסים לרמות את חברת הביטוח הם רק היו צריכים להסתיר ממנה את עניין המכירה. במקרה כזה, הגיס היה מדווח על הגניבה והנתבעת הייתה משלמת לו את התגמולים. "הדיווח על העסקה אינו אינדיקציה למרמה אלא לתום לב", כתב השופט.
הוא ציין כי הנתבעת "עטה" על העובדה שהרכב נמכר ללא העברת בעלות ושהביטוח נשאר בטעות על שם הגיס, מבלי לבדוק לעומק את הנסיבות.
השופט הוסיף כי הוא נותן אמון מלא בגרסת התובע וגיסו לפיה בתחילת המשא ומתן עם הסוכנות הם מסרו לנציגותיה כי התובע רכש את הרכב. הוא ציין כי הם לא היו חייבים לחזור "כמו תוכי" בכל שיחה על כך שהרכב נמכר והיו רשאים להניח שהנתון יופיע בפני הנציג המטפל. לדבריו, תיעוד השיחות מצד הסוכנות היה רשלני מאין כמוהו ו"הרשלנות המצטברת גרמה לקצר בתקשורת ולהוצאת הפוליסה השגויה על שמו של הגיס במקום על שמו של התובע".
השופט חייב את הפניקס לשלם לתובע את מלוא סכום התביעה בתוספת 5,000 שקל על עגמת נפש. הפניקס חויבה גם בשכ"ט עו"ד ובהוצאות גדולים במיוחד בסך כולל של 55,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד מיכאל לב
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ורד וינשטוק
* עורך דין דני בר שליט מייצג בתביעות ביטוח ונזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין