התובעת, ששירתה במוקד 100, התבקשה להנמיך את הקול כשהיא מדברת בטלפון. בית הדין שוכנע כי האירוע גרם להחמרת הפרעות נפשיות
לאחר שנאנסה ואיבדה את אחיה בפיגוע: בית הדין לעבודה בחיפה הכיר לאחרונה בשוטרת לשעבר כנפגעת עבודה, בשל השפלה שחוותה בעבודתה במוקד 100, אשר גרמה להחמרת הפרעות נפשיות. השופטת מירי שי אימצה חוות דעת פסיכיאטרית המכירה בקשר ההחמרה, והשוללת זיקה לאירועי חייה הקשים של התובעת.
התובעת (52) חוותה מסכת חיים לא פשוטה, בלשון המעטה. היא עברה אונס, ובנוסף אחיה נרצח על-ידי מחבל בפיגוע דקירה. בתקופה הרלוונטית להליך, אפריל 2022, היא שירתה כמפעילת מרכז מתנדבים במוקד 100 של המשטרה, עם ותק של 11 שנה. באחת המשמרות סיימה שיחה ואז הבחינה להפתעתה במפקדת המוקד, הממונה עליה, שעומדת מאחוריה.
בשלב זה אמרה המפקדת לתובעת שהיא צועקת, וששומעים אותה עד סוף המוקד. היא ביקשה ממנה באסרטיביות לאוזני הנוכחים להנמיך את קולה, והתובעת השיבה "בסדר". אלא שבתוך תוכה חוותה האחרונה סערת רגשות. לדבריה חשה מושפלת, מובכת ופגועה, סגרה את עמדתה ויצאה מהמשמרת כשהיא בוכה - מבלי ששבה מאז לעבודתה במשטרה.
בפסק הדין נכתב שהתובעת ראתה עצמה בתקופת האירוע כשוטרת ותיקה ומנוסה, כאשר נמתחת עליה ביקורת על-ידי ממונה צעירה עם ותק של חודשים ספורים במוקד. היא חוותה את התקרית כפגיעה בכבודה מאחר שהערת המפקדת נאמרה בפומבי - ובין היתר בנוכחות מתלמדת שלה - ולא בארבע עיניים.
במקביל לפרישתה מהמשטרה נקטה האישה בהליכים להכרה בה כנפגעת עבודה, כאשר בפברואר האחרון נקבע בבית הדין שהערת המפקדת אליה מהווה "אירוע מיוחד" העלול להסביר את מצבה הנפשי. ואכן, בתחילת מרץ הוגשה חוות דעת פסיכיאטרית ממנה עלה שהאירוע בעבודה גרם להחמרת הפרעות נפשיות ממנה סובלת בת ה-52.
PTSD, דיכאון ותלות בתרופות
כך, לדברי המומחית מטעם בית הדין התובעת לוקה בשתי הפרעות נפשיות - האחת, הפרעה נפשית והתנהגותית הנובעת משימוש בסמי הרגעה ושינה; והשניה, אפיזודה דיכאונית מתונה עם סימפטומים גופניים. לעמדתה קיים קשר סיבתי בין הליקויים הנפשיים לבין האירוע המיוחד בעבודה, וזאת בקשר של החמרה ולא גרימה.
בתוך כך שללה הפסיכאטרית אפשרות שההידרדרות במצב הנפשי קשורה לאירועי חייה הקשים של התובעת. היא הדגישה ש"אירועי חיים אינם גורמים להפרעות הנפשיות הללו", וכי העובדה שבת ה-52 אובחנה כפוסט טראומטית עקב רצח אחיה אינה סותרת לאבחנות שלמסקנתה הקשורות לאירוע בעבודה. "אפשרי באדם מספר אבחנות רפואיות", הדגישה.
השופטת שי אימצה את עמדת המומחית. היא כתבה שחוות דעתה "מנומקת ונתנה מענה לכל השאלות" שהופנו אליה. לדברי השופטת "מסקנות המומחית היו נהירות, קוהרנטיות ועקביות. המומחית ערכה לתובעת בדיקה קלינית, וקביעותיה נסמכות על התשתית העובדתית שהציג בית הדין למומחית ועל תיקיה הרפואיים של התובעת. על כן, לא מצאנו טעם כלשהו שלא לאמצה".
לפיכך השופטת קבעה שיש לקבל את התביעה ולהכיר בתובעת כנפגעת עבודה, בשל החמרת מצבה הנפשי כתוצאה מהאירוע בעבודתה במשטרה. מאחר שיוצגה באמצעות עורכת דין מהסיוע המשפטי, לא נפסקו לטובתה הוצאות משפט.
- ב"כ התובעת: עו"ד אמיליה ציגלר (מהסיוע המשפטי)
- ב"כ הנתבע: עו"ד יפעת קונה
עו"ד מאיסה חדירי
עוסק/ת ב-
ביטוח לאומי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.