עובד בן 50 הרים צינור צינור במשקל 90 ק"ג ובשלב מסוים קרס והתחיל לצרוח מכאבים. כתוצאה מכך הוא סובל משיתוק ברגל והגבלה בתנועות הגב
בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת נזקי גוף שהגיש בן 66 נגד החברה בה הועסק בעבר כאינסטלטור ועוזר רתך. התובע טען כי עבודתו הקשה בנתבעת הסבה לו פגיעות גוף קשות שהותירו אותו מחוץ למעגל העבודה. הנתבעת מצדה הגישה הודעת צד ג' נגד הקבלן הראשי והמפקח על העבודה באתר הבנייה בו נפצע התובע. השופט אמיר צ'כנוביץ קבע שאחריות הנתבעת והקבלן לנזקי התובע הינה ביחד ולחוד, וחייב את שתיהן בפיצוי ניכר.
התאונה אירעה לפני 16 שנה. התובע, שצבר אז ותק של שבע שנות עבודה בנתבעת, עבד באתר בנייה בקרית אונו. לטענתו באותו היום בוצעו עבודות של הנחת קווי מים לבניין כאשר משקלו של כל צינור מים היה כתשעים ק"ג. התובע סיפר כי הוא ועובד נוסף הרימו את אחד הצינורות על מנת להביאם לעמדת חיתוך הצנרת, ולאחר שהרימו את הצינור והתובע התחיל ללכת הוא חש לפתע כאבים חזקים בגבו.
בתביעה שהוגשה כשנתיים וחצי לאחר המקרה טען התובע שעבודתו הממושכת והמאומצת אצל הנתבעת גרמה לעומס על גבו, מה שהביא לפגיעה איטית ומתמשכת בעמוד השדרה. הקש ששבר את גב הגמל לטענתו היה אירוע הרמת הצינור ממנו לא חזר לעבוד.
לשיטת התובע, האחריות לנזקיו מוטלת על הנתבעת, מאחר שלא ערכה לו הדרכות בטיחות, לא סיפקה לו אמצעי מיגון, והורתה לו שוב ושוב להרים משאות כבדים ללא אמצעי עזר.
הנתבעת לעומתו הייתה בדעה שיש להטיל את האחריות לנזקים על הקבלן באתר הבנייה. בנוסף היא טענה שיש לייחס לתובע אשם תורם בהיותו פועל ותיק ומיומן בשעת האירוע.
מקסימום 15 ק"ג
"במקרה נשוא התביעה התובע נדרש להרים צנרת כבדה השוקלת עשרות קילוגרמים, מדי יום ביומו במשך כ-7 שנות עבודתו אצל הנתבעת, צינורות מים שמשקלם נע בין 25 ק"ג ל-90 ק"ג וזאת ללא אמצעי עזר מכניים להרמה ונשיאה", כתב השופט צ'כנוביץ בפתח פסק דינו.
השופט כתב שעדות התובע לפיה רק בחלק מהזמן הועמדה לרשותו עזרה של עובד נוסף, לא נסתרה. הוא גם האמין לעדות חברו לעבודה של התובע, שהרים איתו את הצינור ביום התאונה, לפיה שמע את התובע "צועק מכאבים" לאחר שנפגע.
השופט קבע שההתנהלות המתוארת מהווה רשלנות הן של הנתבעת והן של הקבלן. לדבריו, דרישה להרים משקלים גבוהים באופן מאומץ על בסיס יומי לאורך שנים, מבלי להעמיד סיוע כזה או אחר לעובדים, מהווה חריגה מסטנדרט הזהירות הסביר המצופה הן מהמעסיקה והן ממזמינת העבודה.
בתוך כך השופט ציין שהתקן העוסק בהרמת משאות כבדים מגביל את משקל הנשיאה לאדם בודד ל-15 ק"ג. כלומר, גם בהנחה שהצינור אותו הרימו התובע וחברו היה מאוזן ביניהם, יוצא שהתובע הרים 45 ק"ג לבדו – פי שלושה מהמותר.
השופט קיבל את טענת התובע לפיה לא סופקה לו הדרכה. על רקע זה נדחתה בקשת הנתבעת לייחס לתובע אשם תורם. לדברי השופט, מכלול הנסיבות, ובפרט העובדה שלא הועמדו לרשות התובע אמצעי עזר בעבודתו, שוללת כל אחריות מצדו.
בסופו של יום השופט קיבל את עמדות המומחים הרפואיים מטעם בית המשפט, לפיהן נגרמה לתובע פגיעה תפקודית קשה, ופסק לתובע פיצוי בסך 845,632. בנוסף נפסקו לטובתו שכ"ט עו"ד בסך 169,126 שקל והוצאות משפט.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד עמית אוריה
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין