אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> חוקתי ומנהלי >> רשות השידור לא הוכיחה שהייתה טלוויזיה – חוב האגרה בוטל

רשות השידור לא הוכיחה שהייתה טלוויזיה – חוב האגרה בוטל

מאת: עו"ד אורי בן-עטיה | תאריך פרסום : 01/02/2017 12:18:00 | גרסת הדפסה

צילום: klotz, www.123rf.com

תביעה לתשלום אגרה על סך כ-5,000 שקל שהוגשה נגד תושב נצרת לפני כשנה וחצי נדחתה באחרונה. הרשם קבע שהמסמכים שהגישה הרשות לא באמת מוכיחים שהנתבע החזיק במכשיר.

ב-2015 רשות השידור הגישה תביעה לתשלום אגרת טלוויזיה נגד תושב נצרת בטענה שהוא לא שילם את האגרה בין השנים 2001-2007. סכום החוב עמד על 5,030 שקל.

לדברי הרשות, בתקופה הרלוונטית הנתבע החזיק ב"מקלט טלוויזיה" ולכן חייב לשלם אגרה לפי חוק רשות השידור, אך על אף התראות חוזרות מטעמה הוא טרם שילם את החוב.

רשות השידור ביססה את תביעתה על דו"ח ביקור בית שערך סוקר מטעמה בדצמבר 1997. הסוקר כתב בדו"ח שאשתו של הנתבע הצהירה שברשותם מקלט אך הנתבע אמר לו שאינו מעוניין לשלם וקילל את רשות השידור.

התובעת הציגה פלט מחשב בו מופיעים נתוני הדו"ח וטענה שמדובר ב"רשומה מוסדית" שיש לקבלה כראיה ללא צורך בזימון הסוקר לעדות.  

הנתבע מצדו טען שדרישת התשלום לא חוקית ואינה מבוססת שכן לא היה ברשותו מקלט טלוויזיה באותן שנים.  

עוד הוא טען שאין לתת כל משקל למסמכים שהגישה הרשות שכן מי שערך את הדו"ח לא הוזמן לתת עדות.

לא "רשומה מוסדית"

הרשם הבכיר ריאד קודסי מבית משפט השלום בנצרת קבע שהתובעת לא הוכיחה שהנתבע החזיק במקלט טלוויזיה בתקופה הרלוונטית.

הרשם הסביר שהתביעה כולה מבוססת על דו"ח ביקור בית כאשר עורך הדו"ח לא העיד במשפט ונמנעה מהנתבע הזכות הבסיסית לחקור אותו על מה שכתב. בתנאים אלה, הדו"ח אינו מהווה רשומה מוסדית.

הרשם הוסיף שעיון בקובץ המחשב שהגישה התובעת מעלה שהוא לא עומד בתנאים הנדרשים על מנת לקבוע שמדובר ברשומה מוסדית, ובמיוחד התנאי שלפיו "דרך איסוף הנתונים ודרך עריכת הרשומה מעיד על אמיתות תוכנה".

באשר לדרך איסוף הנתונים כתב הרשם שהדו"ח נקלט במחשב רק כשלושה שבועות לאחר הביקור ולא בסמוך אליו, והדבר פוגע במהימנותו. בנוסף, הרשות לא הוכיחה שהיא נוקטת באמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב.

מאחר שהתובעת לא זימנה את הסוקר לעדות, חל הכלל שלפיו ההימנעות מהזימון כמוה כהודאה שאילו הובא האיש לעדות היה הדבר פועל לרעתה.

בסיכומו של דבר קבע הרשם שהתובעת לא עמדה בנטל להוכיח שלנתבע הייתה טלוויזיה ודחה את התביעה.

התובעת חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד של 1,500 שקל.

  • ב"כ התובעת: עו"ד אור משה
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד שחברי עבד אלרחמאן
עו"ד אורי בן-עטיה עוסק/ת ב- חוקתי ומנהלי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין

 

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום חוקתי ומנהלי באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום חוקתי ומנהלי
מערכת המשפט ותרומתה לשחיתות בישראל
עו"ד ארז בר זיו (צילום: דויד הצלם)

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ