היבואנית הגישה תביעה נגד רשות המיסים לאחר ששילמה את המכס ״תחת מחאה״. היא טענה שהמוצר שייבאה פטור ממס קנייה. בעקבות התביעה שינתה הרשות את סיווג המוצר והעניקה לו פטור.
חברה ששילמה מכס של 27,000 שקל על ייבוא מוצר לנכים ב-2013 תבעה את רשות המיסים להחזר הסכום. בעקבות התביעה ניאותה הרשות לשנות את סיווג המוצר ולהעניק לו פטור והדיון התמקד בשאלת ההוצאות. החברה דרשה החזר הוצאות של 20,000 שקל אך בסופו של דבר נפסקו לטובתה 12,000 שקל בלבד.
חברת ״אוטונומי״, שעוסקת בשיווק והתקנה של מערכות נהיגה לנכים, הגישה לפני כשנה וחצי תביעה נגד רשות המיסים בבית משפט השלום ברחובות. היא טענה שהרשות גבתה ממנה שלא כדין תשלום מכס אותו שילמה ״אגב מחאה״.
היא סיפרה שבמשך 14 שנה ייבאה מתקני הרמה לכיסאות גלגלים והללו סווגו כמוצרים הפטורים ממס קנייה. לדבריה, ביולי 2013 שינתה רשות המיסים את סיווג המוצרים ובעקבות כך הוטל עליה לשלם מכס בסך כ-27,000 שקל על מתקן הרמה שייבאה. מדובר במנוף הרמה לתא מטען של רכב המשמש, בין היתר, להרמת כסאות גלגלים לכלי רכב.
היא הוסיפה שהתשלום הוטל עליה לאחר שהרשות קבעה שהמתקן דומה בפעולתנו למנופים ניידים אחרים המותקנים בכלי רכב המשמשים להעמסת מטענים ולכן הוא חייב במכס.
לדבריה, בנובמבר 2014 שילמה את המכס ״תחת מחאה״ וזה הרקע לתביעתה. החברה עתרה לשינוי סיווג המוצר ויצירת הבחנה בינו לבין מתקני הרמה רגילים שאינם משמשים נכים.
בעקבות הגשת התביעה ניאותה רשות המיסים לשנות את סיווג המוצר ולהשיב לתובעת את הכספים שילמה תחת מחאה.
בנסיבות אלה בית המשפט התבקש להכריע רק בשאלת פסיקת ההוצאות. הנתבעת טענה שאין מקום לחייב אותה בהוצאות מאחר שלא התקיים ולו דיון אחד והתביעה הסתיימה בשלב בוסרי.
התובעת לעומת זאת ביקשה לפסוק לה 20,000 שקל בגין הוצאות ועגמת נפש. היא ציינה שאלמלא הגישה את התביעה היא לעולם לא הייתה מקבלת חזרה כספה.
הנתבעת השיבה שהתובעת לא הציגה פירוט כלשהו להוכחת הוצאותיה והסכום אינו פרופורציונלי לסכום התביעה.
זירזה את הפתרון
לנוכח הסכמת הנתבעת לשינוי הסיווג חייב אותה הרשם הבכיר אייל דוד לשלם לתובעת את סכום ההחזר הכספי ששילמה, 27,000 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
באשר להוצאות, הרשם קיבל את טענת התובעת שהיא הגישה את התביעה בלית ברירה כדי למצות את זכויותיה החוקיות. הוא דחה את טענתה שרק באמצעות התביעה היא יכולה הייתה לקבל את כספה חזרה אך קבע שברור שהגשת התביעה זירזה את פתרון בעיית הסיווג.
לדבריו, ניכר שטרם הגשת התביעה הנתבעת קיימה מספר רב של פגישות עם נציגי התובעת, בהשתתפות גורמים בכירים ביותר ברשות המיסים. כלומר, הייתה נכונות מצדה ״להקשיב ולהכיל״ את טענות התובעת.
הרשם קיבל את טענות הנתבעת שהתובעת לא הוכיחה את סכום ההוצאות המבוקש ושמדובר בסכום ״מוגזם ומופרז״ שאינו עומד ביחס ישר לתשלום המכס ששילמה התובעת.
למרות זאת ובהתחשב בהוצאות שנגרמו לתובעת בגין הפגישות והבקשות בטרם הגשת התביעה פסק לטובתה הרשם הוצאות של 4,000 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד של 8,000 שקל.
עו"ד תמיר סולומון
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין