לפני כשנתיים שלחו הוועדות המקומיות עכו ומטה לרפאל דרישה לשלם את היטל ההשבחה, בטענה שהשימוש שהיא עושה בשטח עליו ממוקם "מכון דוד" נוגד את תכנית המתאר. באחרונה קיבל בית המשפט המחוזי את טענת רפאל שהשימוש מותר על פי התכנית.
רפאל הייתה עד 1994 יחידת סמך של משרד הביטחון ואז הפכה לחברה ממשלתית. החברה עוסקת במחקר, פיתוח וייצור של אמצעי לחימה, ומבצעת חלק מרכזי מפעילותה בנכס שנקרא "מכון דוד" שמשתרע על פני שטח רחב באזור הקריות.
על פי תכנית המתאר, ייעוד השטח שעליו נמצא מכון דוד הוא ברובו לשמורת טבע ובחלקו הקטן לחקלאות.
ביוני 2011 החליטה ועדת משנה של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז צפון, לתת לרפאל היתר כולל לפעולות המתבצעות במתקן מכון דוד.
הוועדות המקומית לתכנון ובניה של עיריית עכו ומועצת מטה אשר, שחלק מהמתקן נמצא בשטחן, סברו שמדובר בהיתר לשימוש חורג המאפשר להן לגבות מרפאל היטל השבחה. בהתאם לכך, במהלך 2013-2014 שלחו הוועדות לרפאל הודעות חיוב בסכום כולל של כ-30 מיליון שקל.
בתגובה, רפאל הגישה ערר בפני וועדת הערר של מחוז צפון. הוועדה קיבלה את טענות רפאל, ביטלה את החיובים והטילה על כל אחת מהוועדות המקומית הוצאות של 35,000 שקל.
ועדת הערר כתבה בהחלטתה שלא מצאה שההיתר מ-2011 מאפשר לרפאל "שימוש חורג" המנוגד למצב התכנוני התקף. לדבריה, תכנית המתאר החלה על האזור אמנם קובעת רק ייעודים "אזרחיים" (שמורת טבע או חקלאות) אך במקביל היא מתירה שימוש למטרות ביטחוניות בשטחים אלה.
הוועדות המקומית לא ויתרו וערערו לבית המשפט המחוזי בנצרת. הטענה המרכזית שהעלו הייתה שוועדת הערר פירשה את תכנית המתאר באופן שגוי והתכנית אינה מתירה שימוש בשטח לייעודים ביטחוניים אלא רק לייעודים אזרחיים.
עוד לטענתה, יש מקום להבחנה בין שימושים ביטחוניים ושימושים מסחריים ולא היה מקום להעניק לעל פעולותיה של רפאל צביון בטחוני שכן מדובר בחברה מסחרית המייצאת מוצרים ומפיקה מכך רווח.
רפאל מאידך תמכה בהחלטת ועדת הערר והדגישה שתכנית המתאר מתירה מפורשות שימוש בשטח למטרות ביטחוניות.
עוד טענה רפאל שהחלטת הוועדה מ-2011 אינה "היתר לשימוש חורג" אלא רק "תכנית אב" ולכן אין בסיס חוקי לחיובה בהיטל השבחה.
ייעוד כפול
השופט יונתן אברהם תמך במסקנות ועדת הערר אך מהנמקה שונה. לדבריו, אמנם בתשריט תכנית המתאר לא מפורט ייעוד בטחוני אך אחד מסעיפי התכנית קובע מפורשות שנקבעו בה ייעודים חלופיים גם לשטחים ביטחוניים.
לדבריו, התכנית מאפשרת למערכת הביטחון "להפעיל" את הייעוד הביטחוני בשטחים עליהם חלה התכנית ולעשות בשטח שימוש בהתאם לייעוד זה.
לנוכח זאת, על שטחי מכון דוד חל על פי התכנית ייעוד כפול, אזרחי וביטחוני, והשימוש שעושה רפאל בשטח אינו חורג אלא תואם את התכנית.
לפיכך דחה השופט את הערעור וחייב כל אחת מהוועדות המקומיות בהוצאות של 15,000 שקל.
- ב"כ המערערות: עו"ד בועז בן צור, עו"ד דוד גיט, עו"ד דביר סגלוביץ'
- ב"כ המשיבות: עו"ד יצחק גלזנר
* עו"ד אורי בן-עטיה ממשרד עו"ד בן-עטיה, סרי, פלד עוסק בתחום הנדל"ן
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין