תושב עין כרם סירב לשלם למינהל מקרקעי ישראל דמי שימוש עבור מגרש שלטענתו מעולם לא השתמש בו. בית המשפט קיבל את גרסתו, ולפני שבוע דחה את התביעה שהוגשה נגדו ב-2012.
תושב שכונת עין כרם שבירושלים גר מזה 20 שנה בשטח של 460 מ"ר שהוא חוכר ממינהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל – רמ"י).
בשנת 2012 רמ"י (אז עוד המינהל) הגישה נגדו תביעת פינוי בטענה שהשתלט על מגרש נוסף באזור, בשטח של כ-280 מ"ר. בנוסף לסילוקו מהמקום התבקש גם תשלום דמי שימוש ראויים בסך 88,158 שקלים עבור תקופה של 7 שנים.
רמ"י טענה באמצעות עו"ד דניאל גלס שהנתבע הקים במגרש סוכה ותחם אותו בגדר, ועד שהובא מטעמה – תושב האזור – סיפר שהנתבע אף איים עליו פן ייכנס לתחומי המגרש.
עו"ד שלומי שריקי שייצג את הנתבע הכחיש כי הנתבע החזיק במגרש, טען כי מדובר במתחם עזוב ונטוש, והזמין את השופטת מרים ליפשיץ-פריבס לבוא ולהתרשם בעצמה ממצבו. הנתבע עצמו הכחיש כי איים על מי מתושבי האזור וטען כי כל מטרת התביעה היא להפעיל עליו לחץ בתביעה נוספת שרמ"י מנהלת מולו על רקע סכסוך ארוך שנים בנוגע למגרש שהוא חוכר.
לא השתמש, לא ישלם
השופטת ליפשיץ-פריבס נעתרה להזמנה וביקור במקום המריבה חשף כי אכן מדובר במגרש נטוש ופרוץ, שבניגוד לטענת הרשות אינו מתוחם בגדר.
השופטת אף לא האמינה לעדותו של העד מטעם רמ"י, שלא הציג כל הוכחה לאיומים הנטענים מצד הנתבע. השופטת ציינה שלו הדברים היו נכונים, סביר היה להניח שהרשות לא הייתה מנהלת משא ומתן מקדים עם הנתבע טרם הגשת התביעה.
לעומת זאת, השופטת התרשמה מגרסתו של עד שהביא הנתבע – שכן המתגורר ליד המגרש כ-35 שנה. עד זה אישר שהמגרש נטוש מזה זמן רב, ואף הודה כי הוא ושכנים אחרים השתמשו בו לאחסון וחקלאות למשך תקופה קצר, אך לגרסתו – שלא נסתרה – הנתבע לא נטל בכך חלק.
לנוכח ממצאים אלה, השופטת ציינה כי התביעה של רמ"י הוגשה ללא ביסוס, ללא ראיות וללא זכות לתבוע דמי שימוש ראויים. התביעה נדחתה, ורמ"י חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 15,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין