הרוכשים קיבלו את המגרשים באיחור של 31 חודשים. בית המשפט הטיל את האחריות על החברה שמכרה להם אותם אך גם על החברה הכלכלית אשקלון וחברת אפרידר
השופט שלמה פרידלנדר מבית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה שהוגשה נגד חברת ״דוידי השקעות בנדל״ן״. התובעים רכשו מהחברה מגרשים לבנייה עצמית במתחם "מגדל המים הצעירה" באשקלון. בפסק הדין נקבע כי פיתוח המגרשים התעכב ב-31 חודשים. מעבר לאחריות שהוטלה על הנתבעת נקבע כי גם אפרידר חברה לשיכון ופיתוח והחברה הכלכלית אשקלון אחראים לעיכוב. על התובעים הוטל אשם תורם קטן כי ״ישנו על זכויותיהם".
התביעה הוגשה על ידי 27 בעלי מגרשים נגד חברת דוידי וזו הגישה הודעת צד שלישי נגד חברת אפרידר והחברה הכלכלית אשקלון.
אף אחד מהצדדים לא הכחיש את העיכובים בפיתוח המתחם אך כל צד טען שהאחריות לכך אינה עליו, אלא על הצדדים האחרים.
המחלוקת התמקדה בעיכובים שחלו בתכנון הפיתוח, בביצוע עבודות עפר וקירות תמך פנימיים במגרשים הפרטיים, בביצוע הפיתוח הציבורי במתחם, בהעתקת קווי המים של חברת מקורות ובהקמת קיר תמך ראשי בין המתחם לבין והשכונה הוותיקה הסמוכה, הגבוהה יותר טופוגרפית.
הנתבעת, חברת דוידי, טענה כי בהסכמים בינה לבין התובעים נכתב במפורש כי היא אינה אחראית לפיתוח. בנוסף לטענתה, התובעים לא הוכיחו את הנזקים שנגרמו להם בגין העיכוב.
״ראש קטן״
״זה קורה, שהדרך מתמשכת״, פתח השופט שלמה פרידלנדר בציטוט משירו של שמוליק קראוס.
הוא הבהיר כי פער בין מהירותו המקווה של פיתוח מקרקעין לבין מהירותו בפועל, מאכזב ומתסכל ככל שיהיה – אינו מורה, כשלעצמו, על הפרת חיוב. כדי להצביע על עילת לפיצוי יש להראות כי מועד השלמתו של הפיתוח היה מאוחר למועד שנקבע בחוזה או בחוק, או כי מהירות הפיתוח נפלה מן הסטנדרט המתחייב מחובת השתדלות חוזית.
השופט ציין כי החוזים בין התובעים לבין דוידי קובעים במפורש כי הפיתוח אינו באחריות דוידי אלא באחריות החברה הכלכלית ואפרידר. ואולם, במסגרת רכישת המתחם דוידי קיבלה על עצמה לייצג את התובעים מול החברה הכלכלית ואפרידר. מעמד זה מטיל עליה חובת נאמנות כלפי התובעים.
הוא קבע כי בכך שדוידי לא נקטה פעולות למניעת העיכוב בפיתוח או לצמצומו, היא לא קיימה את חובתה זו כלפי התובעים. השופט התרשם כי מנכ״ל הנתבעת לא היה מעורב בפיתוח ושמר על ״פרופיל נמוך״ שלא לומר ״ראש קטן״. מעבר לכך, הנתבעת לא התריעה בפני התובעים על התמהמהות הפיתוח.
עוד קבע השופט כי דוידי חולקת באחריות בגין העיכוב בתכנון הפיתוח עם החברה הכלכלית ואפרידר. ״כל הגורמים שנטלו על עצמם חיובים חוזיים בתכנון הפיתוח, ואשר צפו כי עיכובו יפגע בתובעים – לא יצאו מגדרם כדי להחישו״, כתב.
במקביל קבע השופט כי גם התובעים אחראים במידה מסוימת לנזק בכך ש״ישנו״ על זכויותיהם והתעלמו מהמצב הגלוי לעין בשטח שלפיו הפיתוח אינו מתקדם בהתאם ללוח הזמנים המצופה.
בסיכומו של דבר נקבע כי דוידי תפצה את התובעים בסך של 1,520,867 שקל. ההודעות לצד שלישי ששלחה דוידי התקבלו. החברה הכלכלית תשפה אותה ב-604,718 שקל ואפרידר תשפה אותה בסך של 483,775 שקל.
לא ניתן צו להוצאות בגין ההליך. אפרידר חויבה בהוצאות של 3,000 שקל לכל אחד מהצדדים בגלל סטיה ממגבלה דיונית והגשת סיכומים ברווח בודד במקום ברווח של 1.5.
- ב״כ התובעים: עו"ד ספיר עסיס-שלי
- ב״כ הנתבעת: עו"ד אבנר הקר, עו"ד גילה פלנר
- ב״כ החברה הכלכלית: עו״ד גלעד שיף ועו״ד מאיר קייקוב
- ב״כ אפרידר: עו״ד שגית גליקסמן ועו״ד אור רבי
עו״ד יובל גנות
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין