סטודנט שרכב לפנות בוקר אל כיוון דירתו בבאר שבע נפגע מרכב חולף. הנהג נמלט מהמקום מבלי להגיש עזרה, ולא אותר עד היום. לאחרונה חייב בית משפט השלום בנצרת את הקרן לנפגעי תאונת דרכים לשלם לנפגע 120,000 שקל פיצוי על נזקיו.
הצעיר, שנפגע לפני שש שנים כשרכב על אופניו בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר בכביש בבאר שבע, הגיש תביעה לפיצוי על נזקיו נגד "קרנית" – הקרן לנפגעי תאונות דרכים, האמונה על פיצוי נפגעים שאינם יכולים לתבוע פיצוי מאף גורם אחר (כמו הפוגע או חברת הביטוח). במקרה הזה, התובע טען כי אין לו מושג מי פגע בו, משום שהרכב הפוגע המשיך בנסיעתו ומשטרת באר שבע לא הצליחה לאתר אותו עד היום.
נפגעתם בתאונת דרכים?
פנו ל-עורך דין דיני נזיקין
לפי כתב התביעה, התאונה אירעה לפני שש שנים. באותה תקופה היה התובע סטודנט במכללה האקדמית להנדסה בבאר שבע, ורכב יחד עם חברו, כשלפתע רכב שעקף אותו מצד שמאל פגע עם הראי הימני בכידון האופניים שלו. התובע נפל ונחבל, אך כאמור, הרכב הפוגע המשיך הלאה. חברו הוא שסייע לו להתרומם ולהגיע לבית החולים "סורוקה" הסמוך.
בבית החולים עבר התובע ניתוח לקיבוע פנימי של יד ימין והוחדרו לגופו פלטות וברגים. התובע טען כי בעקבות התאונה הוא פוטר מעבודתו, וכי עתידו התעסוקתי שנוי במחלוקת בעקבות הפגיעה. את הפסדי השכר שלו העריך התובע ב-700,000 שקל, ובנוסף, דרש פיצוי בסך 120,000 שקל עבור הוצאות רפואיות ועזרת צד שלישי.
קרנית כפרה בהתרחשות התאונה, והצביעה על סתירות בגרסתו של התובע. כך למשל, נטען כי התאונה אירעה בשעה 3 לפנות בוקר, בזמן שהוכח שהתובע התקבל לחדר המיון כעבור שעתיים – פער זמנים לא סביר ביחס לכך שהתאונה התרחשה בקרבת בית החולים.
בנוסף, קרנית טענה שהתובע לא פעל ב"שקידה סבירה" כדי לגלות את זהות הנהג הפוגע, שכן פנה למשטרה רק בחלוף חודש וחצי, ובכך הפר את החובה המוטלת על מי שמבקש להוכיח זכאות לפיצויים.
בתגובה, השיב התובע כי תהליך הקבלה למיון לקח זמן מכיוון שהגיע לבית החולים ללא תעודה מזהה, וחברו חיזק את גרסתו כשסיפר כיצד נסע במונית כדי להביאה.
הנפגע לא אשם
השופטת עינב גולומב נתנה את אמונה בעדותו של התובע, והדגישה כי לא מדובר בעדות יחידה, אלא בעדות הנתמכת על ידי עד ראייה.
בניגוד לטענת קרנית, השופטת לא מצאה סתירות מהותיות בגרסת התובע, וקבעה שפערי הזמנים בין התרחשות התאונה לקבלתו בחדר המיון אינם בלתי סבירים.
כמו כן, השופטת השתכנעה שלתובע ולחברו לא היה מידע כלשהו על זהות הרכב הפוגע, ודחתה כל ניסיון לייחס לו אשמה בכישלון לאתר את הנהג שנמלט.
השופטת גם סירבה לזקוף לחובתו את העיכוב שבהגשת התלונה למשטרה, תוך שתיארה את התלאות שעבר התובע עקב התאונה, שבעקבותיה אושפז, נותח ושוחרר לתקופת החלמה והתאוששות.
באשר לנזקי התובע, השופטת לא סברה כי נגרמו לו נכות תפקודית משמעותית שעלולה לפגוע ביכולתו להתפרנס, ולבסוף קיבלה את התביעה באופן חלקי.
קרנית חויבה לשלם לתובע 120,000 שקל עבור הפסדי שכר, כאב וסבל, והוצאות רפואיות, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% מסכום הפיצוי.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורך דין דותן לינדנברג עוסק בדיני נזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.