הצעיר הועסק בחברה לאספקת דלתות ונפגע כשהשתמש במסור של אביו שגם הועסק בחברה. המעסיקה טענה שהוא לא היה עובד שלה וכי נפגע בנסיבות אחרות אך בית המשפט האמין לו
השופט אמיר סלאמה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש צעיר שהועסק בחברת בסט בריח ונפצע בתאונת עבודה. התאונה התרחשה ב-2016 שלושה ימים אחרי שהתובע החל את עבודתו בחברה. הצעיר, שהובא לעבודה על ידי אביו השתמש במסור שלו ונפגע בכף ידו. המעסיקה טענה שהאב סיפק לה שירותים כעצמאי וכי לא היו בינה לבין התובע יחסי עובד מעסיק אך הטענה נדחתה.
התובע, יליד 1997, טען כי במהלך עבודתו אצל הנתבעת נחבל בידו השמאלית ממסור חשמלי בזמן התקנת דלת בבית לקוח בעכו.
הוא סיפר שזמן קצר לפני האירוע הציע לו אביו לבוא ולעזור לו בעבודה עבור הנתבעת, וכך הוא התחיל לעבוד אצלה כשלושה ימים לפני התאונה.
לדבריו, ביום התאונה נסע עם אביו לבית לקוח לצורך התקנת דלתות פנים. בשלב מסוים האב עזב את המקום לצורך השגת חלקי פרזול להתקנה, והוא המשיך בעבודה. בשלב מסוים הוא ביקש לחתוך עץ באמצעות מסור חשמלי השייך לאביו, אשר הונח על הרצפה. בעודו מנסה לחתוך עץ באופן המתואר הוא נפגע מהמסור באצבעו.
הנתבעת לא האמינה לתובע בכמה מישורים. לטענתה, התובע לא היה עובד שלה. עוד היא טענה שגם אביו לא היה עובד שלה אלא סיפק לה שירותים כעצמאי, וככל שהאב הביא את בנו עמו לעבודה, הוא עשה כן במסגרת עבודתו כעצמאי.
הנתבעת הכחישה גם את עצם פגיעת התובע במהלך עבודת התקנה בבית לקוח שלה, וסברה כי לא מן הנמנע שהתובע נחבל בזמן ובמסגרת אחרים.
רגוע ומשכנע
אך השופט אמיר סלאמה מבית משפט השלום בחיפה אימץ את גרסת התובע. הוא קבע שבמועד התאונה הועסק התובע אצל הנתבעת כשכיר, כשגם האב עצמו היה שכר בנתבעת.
השופט הביע פליאה מטענת הנתבעת וציין כי לפני התאונה היא הפיקה תלושי שכר לתובע ודיווחה עליו לביטוח לאומי כעובד שלה.
הוא קבע שגם נסיבות התאונה הוכחו כדבעי. השופט ציין שהתובע מסר את עדותו באופן מדוד, רגוע ומשכנע, וחקירתו הנגדית לא הצליחה לסדוק את גרסתו. גם אבי התובע מסר עדות דומה, כאשר בינו לבין בנו לא התגלו סתירות של ממש.
באשר לאחריות הנתבעת קבע השופט שעבודה מהסוג שביצע התובע טומנת בחובה סיכונים ברורים, וחובתו של מעביד השולח את עובדו לבצעה, לדאוג לתקינות הציוד, להדרכה נאותה ביחס לאופן הפעלתו בבטחה, לפיקוח נאות ולאמצעי בטיחות מתאימים. במקרה זה, הבהיר השופט, עצם התרחשות התאונה מעיד כי הנתבעת לא מילאה את חובות אלה או חלקן.
השופט הוסיף שהאב היה האחראי על התובע מטעם הנתבעת ועבורה, והתנהלותו במועד האירוע, עת עזב את התובע במקום והרשה לו לעשות שימוש במסור החשמלי ללא פיקוח, מהווה התרשלות.
על התובע הוטל אשם תורם נמוך בשיעור 10%.
בניכוי אשם תורם וגמלאות ביטוח לאומי פסק השופט לטובת התובע 200,943 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בסך 47,000 שקל והוצאות.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד רונית כהן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.