מאת: עו"ד תומר אשרוב
לפסק הדין בעניין לגין אריזות מזון בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח'
במטרה להציל את פעילותה של תשלובת ויטה פרי הגליל, הסכימה רוכשת התשלובת, חברת "קופרפלי השקעות" לכסות את חובות התשלובת למגדלי תוצרת החקלאים, בסכום של כ-27 מיליון שקלים, על חשבון הנושים האחרים של התשלובת, ובהסכמת בנק דיסקונט ולאומי. שלושה נושים התנגדו להסכם, וערערו עליו לביהמ"ש העליון. מה נקבע?
תשלובת ויטה פרי הגליל, בעלת החברות ויטה, פרי הגליל וקפולסקי, נקלעה בשנת 2009 למצב כלכלי קשה ונכנסה להליך חדלות פירעון, כיוון שלא יכלה לעמוד בתשלומים לנושים השונים שלה. בעקבות אי כיסוי חובות לבנק לאומי ובנק דיסקונט, ביקשו הבנקים מביהמ"ש המחוזי בחיפה, למנות כונס נכסים על נכסי החברות, על מנת שיוכלו לגבות את חובותיהם.
בסופו של דבר, ביהמ"ש מינה שני מנהלים מיוחדים במטרה למצוא רוכשים לחברות ולסייע לנושים לגבש הסדר.
המנהלים חילקו את נושי החברות לשלושה סוגים- נושים מובטחים- בהם הבנקים- שזכאותם לפירעון החובות הוא החזק ביותר, נושים רגילים וחקלאים.
ואכן, במהרה נמצא לתשלובת רוכשת- חברת "קופרפלי השקעות בע"מ". בהסדר שגובש עם החברה, הוסכם כי חלק מכספי התמורה בסכום של כ-27 מיליון שקלים, ישמש לכיסוי חובות החברה לחקלאים, וזאת כדי להבטיח אספקה שוטפת של תוצרת חקלאית לחברות על מנת לאפשר את המשך פעילותן העסקית. שני הבנקים הסכימו להסדר זה.
העדפת נושים אסורה?
על אף התנגדות חלק מהנושים הרגילים להסכם עם החקלאים, בטענה שמדובר בהעדפת נושים אסורה, אישר המחוזי את ההסכם.
הנושים המתנגדים, בהם חברת החשמל, הגישו ערעורים על אישור ההסכם לביהמ"ש העליון. הם טענו, בין היתר, כי התשלום לחקלאים בא על חשבונם תוך חריגה מסדרי הנשייה המקובלים ומעקרון השוויון בין הנושים. כמו כן, טענו כי יש לאסור על ספק להתנות את המשך קשריו עם חברה חדלת פירעון בתשלום חובות קודמים.
הנושים הוסיפו כי סכום החוב למגדלים שנוי במחלוקת, שכן בתחילת ההליך טענו המנהלים המיוחדים כי החוב אינו עולה על 15 אלף שקלים, בעוד שכונס הנכסים ביקש לאשר את החוב בסך של כ-27 מיליון שקלים.
שאר הנושים, המשיבים בערעור, טענו כי התשלום למגדלים היה הכרחי לצורך מכירת פעילות החברות כ"עסק חי", שאם לא כן היה צורך בפירוקן.
יש להעדיף את שיקום החברה
נשיא ביהמ"ש העליון, השופט אשר גרוניס, קיבל את טענת המשיבים ואמר כי כאשר יש להעדיף את שיקום חברה על פני פירוקה, גמישות בהליכי השיקום עשויה להגדיל את סיכויי החברה לכך. עם זאת, דחה הנשיא את הטענה לפיה אי התשלום לחקלאים היה בהכרח מצריך את פירוק החברות.
השופט קבע כי במקרה הנדון החברות נמכרו במסגרת כינוס נכסים, הליך שמטבעו, אינו טומן בחובו מנגנון לסטייה מסדרי הנשייה הרגילים, ומשכך לא ניתן היה לחלק את הכספים לנושים, שאינם נחשבים לראשונים בסדר העדיפויות.
השופט הוסיף כי מטרת הליך כינוס הנכסים הוא הליך משפטי שלא נועד לשיקום חברות אלא לגבות את הכספים עבור הנושים, לפי סדר העדיפויות בהתאם להשתייכותם לשלושת סוגי הנושים, באמצעות הנכסים המשועבדים.
משכך, שגה המחוזי כשנתן אישורו להסכם לפיו המגדלים יקבלו כ-27 מיליון שקלים, מבלי שהדבר אושר ברוב הנדרש באסיפת הנושים וכאשר אינם נחשבים לנושים מובטחים. עם זאת, קבע כי סוגיית סכום החוב למגדלים עדיין נותרה פתוחה.
לבסוף, חייב השופט את המגדלים בהשבת 27 מיליון השקלים שקיבלו ובשכר טרחת עו"ד של 50 אלף שקל לטובת כל אחת מהמערערות, וכן חייב את שני הבנקים לשלם גם הם, כל אחד בנפרד, 50 אלף שקל לכל אחת מהמערערות.
לפסק הדין בעניין לגין אריזות מזון בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח'
* הכותב הינו עורך דין העוסק, בין היתר, בדיני תאגידים.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני תאגידים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.