"עבדתי לילות כימים": 650 אלף ש' למארגן פינוי-בינוי

ביהמ"ש דחה את גרסת יזמי הפרויקט כי הסכימו לשלם לתובע תגמול של 2% מההכנסות רק בשל מסכת איומים מצדו: "ידעו שלא עבד לשם שמיים"

בית משפט השלום בתל אביב פסק לאחרונה כ-650 אלף שקל למארגן התחדשות עירונית ברחוב י.ל. פרץ בעיר. השופט רונן אילן אכף הסכם שנכרת בין הצדדים לתשלום תגמול בסך 2% מההכנסות הצפויות של הפרויקט. הוא דחה את טענת היזמים כי ההסכמה לתשלום לא הייתה אותנטית, אלא נעשתה תחת מסכת איומים מצד המארגן כי יפיץ עליהם שקרים.

התובע עוסק במתן שירותי פיתוח עסקי ליזמים בתחום הנדל"ן. הנתבעים הם יזמי התחדשות עירונית. הצדדים ניהלו מגעים ב-2018 בקשר לקידום פרויקט הריסה ובנייה ברחוב י.ל. פרץ שבתל אביב. לטענת התובע, הוא זה שארגן את המיזם, קשר בין בעלי הדירות השונים לנתבעים, ולמעשה הביא לכך שהפרויקט קרם עור וגידים.

עבור ארגון זה, טען התובע, סוכם בינו לבין היזמים כי יקבל 2% מההכנסות הצפויות של הפרויקט. ואולם למעט מאה אלף שקל ששולמו לו, סיפר, לא קיבל דבר. לגרסתו פעל לילות כימים במשך ארבע שנים תמימות על מנת לשכנע את בעלי הדירות להצטרף לפרויקט, ואף עמד במשימה - אלא שלא בא על מלוא שכרו, ומכאן התביעה.

מנגד טענו היזמים שהתובע עותר, למעשה, לתשלום "דמי תיווך" הגם שאינו מתווך מורשה ואינו עומד בתנאים המזכים בדמי תיווך, כגון היותו "הגורם היעיל" בקידום הפרויקט. בתוך כך טענו הנתבעים כי סוכם על תשלום לאיש רק בשל מסכת איומים מצדו שיפיץ "שקרים וכזבים", כך שמדובר בהסכמה שאינה אותנטית ובלתי תקפה.

חוק המתווכים אינו חל

השופט אילן דחה את טענות היזמים, אחת לאחת. ראשית הוא קבע שמעמדו של התובע הינו כשל "מארגן" ולא של מתווך כטענתם, וממילא הוראות חוק המתווכים אינן חלות עליו. בהמשך הוא פסק כי נכרת בין הצדדים הסכם לתשלום תגמול בשיעור 2% מההכנסות הצפויות של הפרויקט, וזאת בעיניים פקוחות ומבלי שהוכחה מסכת איומים מצד התובע שקדמה לכך.

ראיה מרכזית בהקשר הזה הייתה מסרון ששלח התובע בזמנו לאחד הנתבעים: "אנא אשרו לי במסודר את שכ"ט על פרויקט י.ל. פרץ 24-26 כפי שסוכם, 2% מסך המכירות של הפרויקט", ותגובת האחרון: "מאושר". השופט כתב ש"לא זו בלבד שחילופי מסרונים אלו תומכים בגרסת התובע - יש בהם כדי לבטא את ליבת ההסכם שנכרת בין הצדדים, את זכותו של התובע לגמול על חלקו בפרויקט בשיעור לו הוא טוען".

הודגש, בתוך כך, שלא מדובר בהתקשרות הראשונה שבין הצדדים, וכי עצם התשלום על מיזמים קודמים תומך בגרסת המארגן שלפיה גם קידום הפרויקט מושא ההליך "לא נעשה לשם שמיים, אלא בידיעה ברורה של שני הצדדים" על זכותו לגמול.

אשר לטענת האיומים שכביכול קדמו להסכם, השופט קבע בפשטות שהיא לא הוכחה וכי היזמים "לא הציגו ולו מסרון בודד בו הם מבטאים ולו מחאה על כאלו 'איומים' שהם מייחסים לתובע". בנסיבות העניין נפסקו לטובת המארגן 610,707 שקל בגין חלקו בקידום המיזם – ששוויו הוערך במסגרת ההליך בעשרות מיליוני שקלים – זאת בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 41,669 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד משה יצחק אוסדיטשר
• ב"כ הנתבעים: עו"ד ישי מאירסדורף ועו"ד סתו וינברג

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.