- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
שלחה לבעלה נערת פיתוי – והפסידה 92% מהכתובה
האישה ביישה את בעלה ברבים, כינתה אותו "היטלר" ושלחה נערת ליווי כדי להפילו בפח. בית הדין הרבני קבע שהיא האשמה העיקרית בגירושים
"מעולם לא נפגשתי עם מקרה קיצוני שכזה": כך התבטא הרב רפאל זאב גלב מבית הדין הרבני בתל-אביב, בדונו בתביעת כתובה בת 1,000,001 שקלים. לאחר שהבעל עזב את הבית והגיש תביעת גירושים, האישה תבעה לקבל את הכתובה. אלא שבחינת הראיות – שהעלו, בין היתר, כי האישה כינתה את בעלה "היטלר", נקטה כלפיו באלימות ואף ניסתה להכשילו באמצעות נערת ליווי – הובילה את הדיין לפסוק לה רק 8% מכתובתה.
הצדדים הם הורים לילד בן שש. בשלב מסוים הם נפרדו כאשר ב-2016 הגיש הבעל תביעת גירושים. האישה, מצדה, הגישה תביעת כתובה. בנסיבות אלה עלה הצורך לברר מי אשם בפירוק הנישואים – שאלה שהתשובה עליה משפיעה ישירות על הזכאות בכתובה.
לטענת הבעל אשתו אשמה בפירוק התא המשפחתי. כך למשל הוא סיפר כי חודש בלבד אחרי החתונה היא בילתה אצל גבר זר בשעת לילה. כמו-כן, היא נהגה לבייש אותו בקרב חבריה כשכינתה אותו "היטלר". היחס המחפיר הגיע לשיאו, לטענת הבעל, בשליחת נערת פיתוי על-מנת שתביים אונס ותגרום להפללתו. בנסיבות אלה טען האיש כי לא מגיע לאישה אפילו שקל מכתובתה.
האישה הודתה כי שלחה לבעלה נערת פיתוי, אלא שלדבריה לא ביקשה להפליל אותו באונס אלא רק לבחון את נאמנותו כלפיה. עוד טענה האישה שגם בעלה אינו טלית שכולה תכלת ואף הוא בגד בה עם אחרות, ובין היתר שכב עם חוקרת משטרה כדי שתפליל אותה. בתוך כך האישה אישרה שנקטה אלימות מילולית כלפי התובע, אך טענה שהיה זה בשל בגידותיו בה.
הלכה למעשה, טענה האישה, כי היא ביקשה שלום בית בעוד שבעלה ביקש להתגרש, ומכאן שהיא זכאית למלוא הכתובה.
פיתחה כלפיו שנאה יוקדת
אלא שהדיין גלב דחה לחלוטין את התזה שהציגה האישה לפיה היא מעוניינת בשלום בית. "אישה המנסה על פי הודאתה להכשיל את בעלה עם נערת פיתוי אינה יכולה לטעון לשלום בית", כתב.
התרשמותו של הדיין הייתה כי האישה פיתחה שנאה יוקדת לבעלה באופן שדחף אותה לגרום לפירוק נישואיהם, בין היתר באמצעות הטחת עלבונות ושימוש בצעדים דרסטיים כדוגמת השכרת נערת פיתוי.
הדיין הבהיר בנקודה זו כי בגידות הבעל החלו בתקופה שלאחר פתיחת תיק הגירושים, והגם שהוא לא מעודד חוסר נאמנות טרם מתן הגט – יש לכך משקל במידת אשמת הבעל בפירוק התא המשפחתי ובקביעת גובה הכתובה.
הדיין סיכם שמונחת לפניו תמונה מצערת של בני זוג אשר מסכת נישואיהם הקצרה התאפיינה באלימות מתמדת, שנאה רבה, כעסים, מלחמת כוח ושליטה, כאשר בנם בתווך וכל צד אינו בוחל בשום אמצעי על-מנת להכניע את אויבו.
מכל מקום נקבע שהאישה הייתה הגורם הדומיננטי לכך שהשניים כבר לא יכולים היו להמשיך ולדור בכפיפה אחת, ובשל כך יש להחשיבה כיוזמת העיקרית של הגירושים, חרף העובדה שמבחינה טכנית את תביעת הגירושים הגיש הבעל.
עם זאת קבע הדיין שגם לבעל חלק מסוים בפירוד, כך שמוצדק לחייבו בתשלום חלקי ביותר של 80,000 שקלים שהם כאמור 8% מסך הכתובה.
- ב"כ הבעל: טו"ר נפתלי לוי
- ב"כ האישה: טו"ר שמואל אליהו סבג ועו"ד עדי שדה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
