זיכוי שצריך להדהד: שוטרים מניפולטיביים, תרגילי חקירה של מח"ש, חשודים שלא נחקרו, וקצין אחד שככל הנראה הואשם על לא עוול בכפו, כשפקודיו ניסו להפיל עליו תיק של תקיפה, שכנראה בוצעה על ידי אחד מהם.
בימ"ש השלום בבאר-שבע זיכה קצין משטרה שהואשם בתקיפה הגורמת חבלה ממשית לאדם, לאחר שהתרשם כי ספק רב אם הקצין-הנאשם הפעיל אלימות כלשהי, וסביר יותר שאם הופעלה אלימות, הרי שמי שעשה זאת היה שוטר אחר.
השופט רון סולקין אף מתח ביקורת חריפה על המחלקה לחקירות שוטרים, שבעיניו "הניחה מראש הפללת הנאשם לבדו", ולא ביצעה מאמצים לאסוף ראיות נגד שאר השוטרים המעורבים באירוע.
על פי כתב האישום, בפברואר 2017, הגיעו בשעת צהריים שני שוטרי בילוש בבגדים אזרחיים לדירה באשקלון, במטרה לאתר חשוד בעבירת התפרצות ולהביאו לחקירה. בדירה היו שני חשודים, ולאחר מכן הגיע למקום אדם שלישי ("המתלונן" בהליך). הבלשים הזדהו כשוטרים וקיבלו את הכסמת הנוכחים לערוך חיפוש בדירה.
לאחר שמצאו חפצים החשודים כגנובים, אחד הבלשים התקשר לקצין שלו (הנאשם) וביקש ממנו סיוע. הנאשם הגיע למקום עם בלש נוסף, ולפי כתב האישום, ניגש למתלונן וסטר בפניו. בהמשך, כך נטען, לקח מקל ברזל שהיה בחדר, והיכה אותו מספר פעמים ברגליו ובגבו, והפסיק להכות אותו רק אחרי שהודה שהפריטים שנמצאו בחדר הם שלו. לאחר מכן החשודים נלקחו לתחנה.
בתיק העידו מספר שוטרים שהיו בדירה, וכן המתלונן. הנאשם מצדו הכחיש שתקף את המתלונן, וטען כי המתלונן מסר גרסאות סותרות, כאשר בתחילה אמר שלא תקף אותו, וכן בנוגע למספר התוקפים ותיאורם.
בנוסף, ההגנה טענה למחדלי חקירה משמעותיים שהביאו לנזק ראייתי, ואף טענה כי צוות מח"ש שחקר את האירוע הכווין את המתלונן ואת השוטרים שנחקרו, לגרסה שמתיישבת עם חשדם לגבי הנאשם.
בין היתר נטען למשל כי חבריו של הנאשם הפלילו אותו בעקבות אחד מהם, שמסר גרסה כזו לאחר שצוות מח"ש ביצע "תרגיל חקירה" כשאמר לו שהנאשם מסר שמעמדתו (של אותו שוטר) ותפקידו במשטרה מוטלים בספק, והדבר עורר את כעסו.
לא יכול להתגונן
כפי שהסביר השופט סולקין, המדינה ביססה את גרסתה על שני "אדנים" עיקריים, שלמעשה קרסו כליל בבית המשפט.
ראשית – עדות המתלונן. השופט הבהיר כי המתלונן מסר שורה של גרסאות סותרות, ואף הודה שחלקן כוזבות. כך למשל, באמירתו הראשונית במשטרה המתלונן לא ציין כלל שחווה אלימות כלשהי, מאוחר יותר אמר תחילה שהותקף על ידי שוטר שכבר היה נוכח בדירה, ולאחר מכן טען שהותקף על ידי שוטר שהגיע מאוחר יותר.
"בלשון המעטה ייאמר, כי האמת אינה נר לרגליו של עד זה", כתב השופט.
"האדן השני" היה עדויות שלושת השוטרים ביחידה עליה פיקד הנאשם, שהגיע כקצין טרי לפקד על יחידה שכבר היתה מגובשת, לאחר שמפקדם הקודם, שהיה אהוד עליהם, הושעה מתפקידו.
השופט ציין כי מדובר בעדויות מניפולטיביות מאד, בעוד שדווקא הנאשם עורר רושם אמין וחיובי, כשסיפר בגילוי לב שלא הופעלה אלימות כלשהי מצדו, ואולי היתה אלימות לפני שהגיע למקום.
בהמשך הכרעת הדין השופט הצביע על שורה של מחדלים, בהם בין היתר העובדה ששני האנשים הנוספים שהיו בדירה כלל לא נחקרו, ואף לא נערך מסדר זיהוי.
השופט ציין שמדובר במחדלים משמעותיים ביותר, שפגעו ביכולתו של הנאשם להגן על עצמו, ואף באפשרות לזהות את המעורבים באירוע. התוצאה היתה זיכוי, שראוי כי מישהו במשטרה יתן עליו את הדעת.
לקריאת הכרעת הדין בת"פ 42966-09-17
- ב"כ המשאימה: עו"ד עדי וולנרמן
- ב"כ הנאשם: עו"ד אבי חימי, עו"ד משה וייס
עו"ד עמית זיו
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין