בת זוגו של לוחם צה"ל שנפל במלחמת לבנון השנייה ערערה על ההחלטה של קצין התגמולים וזכתה. שופטי המחוזי קיבלו את טענותיה והבהירו שלא נפל פגם בכך שלא הגישה את בקשתה באופן אישי ונעזרה בקצינת הנפגעים.
בת זוגו של חייל צה"ל שנהרג ביולי 2006 במלחמת לבנון השנייה הגישה תביעה להכיר בה כ"ידועה בציבור". שלוש שנים לאחר מכן תביעתה נדחתה על ידי קצין התגמולים אך ב-2015 התקבל ערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי והיא הוכרה כזכאית לתגמולים כבת משפחה.
לאחר קבלת הערעור פנתה בת הזוג לקצין התגמולים ודרשה שהתגמולים ישולמו לה החל ממועד פטירתו של בן זוגה.
אך קצין התגמולים דחה את בקשתה וקבע שמאחר שבת הזוג הגישה טופס תביעה רק ב-2008 ולא בשנה הראשונה לאחר פטירת החייל, התגמולים ישולמו לה רק ממועד הגשת הטופס.
בת הזוג ערערה על הקביעה בפני ועדת הערעור וציינה שכבר ב-2006 הגישה טופס תביעה באמצעות קצינת הנפגעים שטיפלה בה. אך בנובמבר 2016 היא שוב נדחתה. הוועדה קבעה שמאחר שלאחר מותו של בן זוגה המערערת לא פנתה לקצין התגמולים ישירות הרי שהיא זכאית לקבלת התגמול רק מ-2008.
בת הזוג ערערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בחיפה. היא סיפרה שכשלושה חודשים לאחר נפילת בן זוגה היא נפגשה עם קצינת נפגעים שמילאה יחד איתה טופס תביעה לקצין התגמולים ומסרה אותו בשמה.
לדבריה, היה מקום לראות בפנייתה באמצעות קצינת הנפגעים כ"הגשת טופס תביעה" שכן בשל מצבה הנפשי הקשה באותו זמן לא הייתה מסוגלת לבצע את הפנייה בעצמה.
קצין התגמולים טען מצדו שתובע המבקש תגמול צריך להגיש את הבקשה באופן אישי ולא באמצעות שליח, ולכן נכון וצודק לקבוע את מועד התחלת הזכאות ממועד הגשת הבקשה על ידי המערערת.
לדבריו, אין בסיס לטענת המערערת שלא תפקדה בסמוך למותו של בן זוגה בשל מצבה הנפשי שכן היא החלה להתייעץ עם עורכי דין באשר לזכויותיה כבר ב-2006.
מצב נפשי קשה ביותר
אך השופטת עדי חן-ברק קיבלה את הערעור והורתה לקצין התגמולים לשלם למערערת תגמולים מיום פטירת החייל.
השופטת ציינה שמעדותה של קצינת הנפגעים עולה שהיא מילאה יחד עם המערערת טופס תביעה והגישה אותו בשמה לקצין התגמולים מספר חודשים לאחר נפילת החייל. קצינת הנפגעים הייתה למעשה רק השלוח לצורך מסירתו הפיזית של הטופס כך שהתביעה הוגשה כנדרש בפרק זמן של שנה ממועד הפטירה.
עוד לדבריה, מעדות הקצינה עלה שמצבה הנפשי של המערערת היה אז קשה ביותר והיא בקושי דיברה. בנסיבות אלה מובן שטבעי שהקצינה סייעה לה והגישה את הטופס בשמה. השופטת הדגישה שבכל מקרה קצינת הנפגעים וקצין התגמולים הם שני אורגנים של אותה מערכת העוסקת באותן אוכלוסיות לאותה מטרה כך שבנסיבות בהן הוכח שהמערערת מילאה את הטופס עם קצינת הנפגעים יש לראות את קצין התגמולים כמי שידע על הבקשה להכיר בה כזכאית לתגמולים.
היא הוסיפה שהחוק אינו מחייב פנייה פורמאלית כזו או אחרת לקצין התגמולים ולא מפרש כיצד הבקשה צריכה להיות מוגשת ובלבד שתיעשה בכתב וגם נקודה זו מחזקת את המסקנה שניתן להכיר בבקשה שהוגשה באמצעות קצינת הנפגעים.
השופטים ברכה בר-זיו וחננאל שרעבי הצטרפו לפסק הדין.
קצין התגמולים חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד של 10,000 שקל.
- ב"כ המערערת: עו"ד יעקב גרינוולד
- ב"כ המשיב: עו"ד נפתלי קפצ'וק
* עו"ד שי פויירינג עוסק בייצוג נכי צה"ל
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין