דליפה של 3,000 ליטר חומצה זרחתית בנמל אנטוורפן עלתה לחברת ספנות יותר מ-2 מיליון שקל. שולחת המטען וחברת ההובלות נמצאו אחראיות, לאחר שהתברר כי ניסו לחסוך בעלויות על חשבון תקינות המשלוח.
בית משפט השלום בחיפה חייב באחרונה את "החברה הים תיכונית למסחר" ואת חברת האריזה והובלות הכימיקלים "אשכנזי קל כימיקלים" לשלם לחברת הספנות MSC פיצוי של כ-2 מיליון שקל בעקבות נזקי דליפה של חומצה זרחתית בנמל אנטוורפן שבבלגיה.
המשלוח הוזמן בשנת 2009 על ידי חברה דרום אפריקאית ויועד למוזמביק. בנובמבר 2011 העבירה "החברה הים תיכונית" 13 מכולות טעונות בקוביות מיוחדות מלאות בחומצה זרחתית לנמל חיפה על מנת שחברת הספנות Mediterranean Shipping Company תעביר אותם למוזמביק.
ואולם, כשהאנייה הגיעה לנמל אנטוורפן התגלתה דליפה של 3,000 ליטר חומצה מארבע מכולות לפחות. הרשויות הבלגיות מצאו כי הקוביות שמילאו בהן את החומצה לא עמדו בתקנים, היו משומשות ולא סגורות, התערבבו בהן חומרים רעילים נוספים והוטענו במכולה בצורה רשלנית שגרמה להתמוטטותן במהלך ההובלה.
בעקבות זאת נאלצו חברת הספנות והסוכנת הישראלית שלה לשלם לרשויות הבלגיות מאות אלפי יורו על פעולות הניקוי והשאיבה, דמי שהייה ועוד.
בתביעה שהוגשה כשנתיים לאחר התקרית דרשו השתיים פיצוי של כ-2 מיליון שקל מארבעה גורמים, בהם החברה הדרום אפריקאית ונמל חיפה אולם התביעה התקבלה נגד שתי הנתבעות העיקריות: החברה הים תיכונית - שרכשה את הקוביות ושלחה את המטען וחברת אשכנזי שמילאה את הקוביות והמכילה אותן במכולות.
"פרי ביאושים"
כתב ההגנה של החברה הים תיכונית קומם את סגנית נשיא בית משפט השלום בחיפה השופטת אילת דגן, שכן החברה ניסתה להוציא את עצמה מהמשוואה והעלתה טענה שלפיה התובעות צריכות לספוג את ההוצאות מאחר שנעתרו מיד לכל הדרישות המופרכות וההזויות של הרשויות הבלגיות האטומות, הרשלניות והמושחתות, שבהתנהלותן רק הגדילו את הנזק. לטענתה, אם היא הייתה מטפלת בתקרית היא הייתה מסתיימת ביום.
לאחר מכן היא הכחישה כל קשר לקוביות או למילוין או להובלת המכולות לנמל חיפה, והפנתה את האחריות כולה על שכמה של "אשכנזי", שמצידה גם כן התנערה מאחריות.
אולם השופטת דחתה את טענות ההגנה וקבעה כי האחריות לדליפה ולעלותה מוטלת על החברה הים תיכונית ועל "אשכנזי" ביחד – שנהגו בקלות דעת וברשלנות.
השופטת הסתמכה על עדויות של גורמים רבים – ישראלים ובלגים – שאיששו כי החברה הים תיכונית רכשה קוביות משומשות כדי לחסוך בעלויות, ואילו "אשכנזי" עצמה את עיניה למחדל ובכל זאת הזרימה אליהן את החומצה, ולאחר מכן הכניסה אותן למכולות מבלי לאבטח אותן כמו שצריך.
במענה לטענות הים תיכונית, השופטת הבהירה כי לתובעות לא הייתה ברירה אלא לשאת בנזק שנגרם לנמל בלגיה עקב "פרי הביאושים" לו גרמו הנתבעות, ועל כן, נסיונן לטעון שהתשלום נעשה "בהתנדבות" ואין עליו שיפוי "אינה מתיישבת עם תום לב בסיסי, הגינות ושכל ישר ואף לא עם דיני עשיית עושר ולא במשפט...".
בסופו של דבר, לאחר בחינת הראיות לגבי ההוצאות השופטת פסקה לתובעות כמעט את מלוא הסכום שביקשו – 1,754,000 שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מ-2013, הוצאות משפט והבאת עדים מחו"ל ושכ"ט עו"ד של 60 אלף שקל.
מנגד, לנוכח דחיית התביעה נגד החברה הדרום אפריקאית ונמל חיפה חויבו התובעות להעביר לשתיהן סכום שכ"ט זהה.
לקריאת פסק הדין המלא לחצ/י כאן
- ב"כ התובעות: עו"ד דן מרויץ, עו''ד ירון מרויץ
- ב"כ החברה הים תיכונית: עו"ד בכר ח'אלד יאסין
- ב"כ חברת ההובלות: עו"ד נור ממשרד נשיץ ברנדס ושות'
- ב"כ החברה הדרום אפריקאית ונמל חיפה: עו"ד שפיגלר ממשרד אילן אורלי ושות'
* עו"ד מור להב עוסקת במסחר בינלאומי ובדיני תובלה בינלאומית
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין