קצבאות האם החולה חושבו כחלק מהכנסותיה - מזונות הילדים הופחתו

האב ביקש להפחית את המזונות בטענה שחלה ירידה בשכרו והוא בפשיטת רגל. בית המשפט נעתר לבקשה לאחר שמצא כי חלק מקצבאות האם מהוות הכנסה לכל דבר

בית משפט למשפחה בירושלים חישב מחדש מזונות שנקבעו בהסכם גירושין לאחר שהתרשם שחל שינוי בנסיבות. האב ביקש להפחית את גובה המזונות בטענה שחלה ירידה בשכרו ושמתנהל בעניינו הליך הוצאה לפועל. האם טענה מנגד שיש להגדיל את סכום המזונות, ושקצבאות ביטוח לאומי שהיא מקבלת נועדו לכיסוי הוצאותיה הרפואיות ואין לחשב אותן כחלק מהכנסותיה. השופטת מיכל דבירי-רוזנבלט חישבה את הכנסות הצדדים לצד הוצאותיהם, את צרכי הילדים וזמני השהות. היא קבעה שלפחות חלק מקצבאות האם נחשבות כהכנסה ובהתאם לחישוב הורתה על הפחתה של 1,400 שקל בדמי המזונות החודשיים שהאב משלם.

הצדדים גרושים ולהם שני ילדים קטינים, האם היא המשמורנית העיקרית ולאב נקבעו זמני שהות. בשנת 2015 נקבעו מזונות זמניים בסך 4,400 שקל לשני הילדים ובהמשך הדברים עוגנו בהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין.

האם שסובלת ממחלה, מקבלת קצבאות נכות של הביטוח הלאומי והשאלה האם הקצבאות נחשבות כחלק מהכנסותיה נשארה תלויה באוויר בעת קביעת המזונות.

בשנת 2018 הגיש האב בקשה להפחתת מזונות בטענה שחלה ירידה ניכרת בהכנסותיו. לטענתו, הוא החליף עבודה ומשכרתו ירדה מ-15,000 שקל ל-7,500 שקל בלבד, וגם נולדה לו בת נוספת שהוא משלם עבורה מזונות. בנוסף טען האב כי הוא שקוע בחובות בסך 400,000 שקל, ונאלץ לפנות להליך של חדלות פירעון. לדבריו, יש לו הוצאות מרובות והוא מתגורר בבית הוריו. לעומת זאת, טען, הכנסותיה של האם, מעבודתה ומהקצבאות, גבוהות משלו. לטענתו יש להחיל את הלכת בע"מ 919/15, לפיה חיוב המזונות יקבע בהתאם ליכולות הכלכליות של ההורים וזמני השהות.

האישה טענה שיש דווקא להגדיל את סכום המזונות כיוון שהילדים גדלו וחלה עליה משמעותית בהוצאות עבורם. לטענתה, האב עושה שימוש ציני בהליך פשיטת הרגל וכושר ההשתכרות שלו גבוה אך הוא לא ממצא אותו. עוד טענה האם כי היא נושאת בעיקר נטל הגידול והוצאותיה גדולות יותר משל האב. היא הוסיפה שהקצבאות אינן חלק מהכנסותיה ומשמשות עבור הוצאותיה הרפואיות הנובעות ממצבה הרפואי.

תלוי בסוג הקצבה

השופטת דבירי-רוזנבלט ציינה שעצם קיומו של הליך פשיטת הרגל אינו מהווה שינוי נסיבות המצדיק שינוי במזונות, אולם היא התרשמה שהכנסות האב פחתו.

השופטת בחנה את כושר השתכרותו והעמידה אותו על 10,000 שקל. לאחר שהפחיתה את סך הוצאותיו - שכוללות מזונות לבתו הנוספת, תשלומים חודשיים להוצאה לפועל ועוד - היא קבעה שהכנסתו החודשית הפנויה עומדת על 5,600 שקל.

הכנסתה החודשית של האם לעומת זאת, שכוללת משכורת וקצבאות ביטוח לאומי, עומדת על סכום כולל של 15,800 שקל.

עם זאת, השופטת קבעה שמסך כל הקצבאות שמקבלת האם, יש להביא בחשבון הכנסותיה רק את הקצבאות שמטרתן השלמת הכנסה, ללא קצבאות אחרות שנועדו לכיסוי הוצאות רפואיות. 

לאחר חישוב הוצאות האם קבעה השופטת שהכנסתה הפנויה של האם היא 4,460 שקל.

בשיקלול צרכי הילדים, זמני השהות אצל כל אחד מההורים, והכנסות כל אחד מההורים נקבע שעל האב לשלם לאם מזונות בסך 3,000 שקל לחודש. המזונות ישולמו עד גיל 18 או גיוס לצה"ל (לפי המאוחר), אז יוקטן הסכום בשליש.

עוד נקבע כי הוצאות חינוך והוצאות רפואיות ישולמו על ידי שני ההורים, כל אחד ביחס להכנסתו.

לא נפסקו הוצאות.

• ב"כ האב: עו"ד רחל אייבס
• ב"כ האם: עו"ד שחר פדה

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין