תביעה על-סך 900 אלף שקל שהגישה רוכשת בית בצור הדסה נדחתה לאחר שנקבע כי ידעה על הליקויים ולקחה על עצמה את הסיכון
בית משפט השלום בירושלים דחה לאחרונה תביעה של רוכשת בית יד שנייה לפיצוי בשל ליקויים פיזיים ותכנוניים שכביכול הוסתרו ממנה. האישה טענה בין היתר לרטיבויות חמורות, איטום פגום, ליקויים במערכת החשמל וחריגות בנייה. אלא שהשופט אלעד פרסקי קבע כי כל המידע הרלוונטי היה בידיה טרם הרכישה, וכי לקחה סיכון מודע כשהתחייבה לרכוש את הנכס במצבו על אף שידעה על הליקויים. היא תשלם למוכרת הדירה הוצאות בסך 50,000 שקל.
ביולי 2021 חתמו הצדדים על הסכם מכר לפיו הנכס במוקד ההליך - בית דו-קומתי ברחוב היסמין שבצור הדסה - יימכר לתובעת תמורת 3,500,000 שקל. במסגרת ההסכם הוצהר כי בעבר הייתה רטיבות בקומה התחתונה, נמסרה חוות דעת של מהנדס והוצגו תיקונים שבוצעו. הקונה אף הצהירה כי בדקה את הבית, כולל בעזרת אנשי מקצוע, וכי היא רוכשת אותו "as is" – במצבו הקיים, לרבות הלחות שנותרה ברצפה ובתקרה.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט במרץ 2022 טענה הרוכשת שלאחר כניסתה לבית גילתה לתדהמתה ליקויים חמורים שנעלמו מעיניה. היא העמידה את תביעתה על 900,000 שקל.
מנגד טענו הנתבעות – בעלת הבית ובתה, שטיפלה בפועל במכירה – כי הקונה ידעה היטב שמדובר בבית ישן המכיל ליקויים. הן הדגישו כי לא הסתירו ממנה דבר: נמסרה לקונה חוות-דעת של מהנדס מטעמן, פורטו בפניה הליקויים ותיאורי התיקונים שנעשו, והיא אף פנתה בעצמה לבעלי מקצוע ולשוכרים שגרו בבית.
סיכון מודע
השופט פרסקי דחה את התביעה במלואה. הוא שוכנע שהלכה למעשה, הרוכשת ביצעה בירורים נרחבים ביותר עובר לקניית הבית, ומכאן שהייתה מודעת למצבו.
כך, היא שוחחה עם הדיירים ששכרו את הנכס, קיבלה את מספר הטלפון של קבלן האיטום, פנתה לאדריכלית במטרה לבחון שיפוץ, ואף הקליטה שיחות עם אנשי מקצוע בניסיון "לדוג" מהם מידע שיחזק את עמדתה. נקבע כי היא ידעה על הלחות, ידעה שמדובר בבית ישן, וידעה גם שתיקוני האיטום טרם עמדו במבחן גשמי חורף נוספים.
השופט קבע כי לא רק שלא הייתה התרשלות מצד המוכרת, אלא שהיא פעלה בתום לב, שיתפה פעולה עם הקונה, והזמינה בעצמה חוות דעת מקצועית כדי לבדוק את הרטיבויות. גם באותם מקרים שבהם הליקויים לא נפתרו עד תום – כמו חדירת מים מקירות חוץ או כשל בגג – נקבע כי לא הוכח שהמוכרת ידעה על כך. באשר לאיטום הגג, צוין כי הייתה אחריות של קבלן האיטום עד שנת 2024, אך הקונה כלל לא ניסתה להפעילה.
בנוגע לטענות על חריגות בנייה – כמו פיצול הבית לשתי יחידות, גובה חדרים לא תקני או מחסן בחצר – קבע השופט כי עורך הדין של הקונה ביצע את כל הבדיקות התכנוניות הנדרשות מול הוועדה המקומית, וכי לא מדובר בהסתרה או מצג שווא. עוד הודגש כי לא הוכח כל נזק בפועל, שכן הקונה ממילא תכננה לבטל את הפיצול ולהרחיב את הבית.
השופט הבהיר כי לפי חוק המכר, מוכר שאינו יודע על פגם – ואינו צריך לדעת עליו – אינו נושא באחריות, בפרט כאשר הקונה יודעת על מצב הנכס ומוותרת מראש על טענותיה בהסכם המכר. לדבריו, לא ניתן להטיל על המוכרת אחריות מוגברת רק בשל כך שתיקון שביצעה לא הצליח לבסוף: "המוכר אכן נזהר ולא התרשל ... עצם העובדה שהתחוור בדיעבד שהתיקון שביצע אותו מוכר נכשל אינה, כשלעצמה, מלמדת כי אדם סביר צריך היה לדעת על כך, וממילא זוהי אינה בהכרח רשלנות".
נוכח כל זאת נדחתה התביעה, והקונה חויבה בתשלום הוצאות הנתבעות ושכר טרחת עו"ד בסך 50,000 שקל.
- ב"כ הקונה: עו"ד יורם ספרן
- ב"כ הנתבעות: עו"ד שחר בז'רנו
עו"ד אבינעם גואלמן
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.