על אף התנגדות היועמ״ש: לסביות קיבלו צו הורות מיום מהלידה

בנות זוג קיבלו צו הורות פסיקתי שלפיו ילד שהביאו לעולם הוא בנה של האם הלא ביולוגית ממועד לידתו. היועמ״ש טען שהצו צריך לחול רק מהמועד בו ניתן, אך בית המשפט המחוזי דחה את עמדתו.  

בית המשפט למשפחה בחיפה נתן לפני כשנה וחצי צו הורות פסיקתי לבקשת בנות זוג שהביאו יחד ילד לעולם מתרומת זרע. הוא קבע שהצו יחול ממועד הלידה. היועץ המשפטי לממשלה ערער וטען שמאחר שהבקשה הוגשה באיחור על הצו לחול מהיום בו ניתן. בית המשפט המחוזי דחה לאחרונה את הערעור.

בנות הזוג חיות יחד מזה כ-9 שנים. הן רכשו מספר מנות זרע ונולדו להן שני ילדים בהפרש של כמה שנים, כשבכל פעם בת זוג אחרת נכנסה להיריון. הילד הראשון אומץ על ידי האם הלא ביולוגית. כמה חודשים לאחר שנולד הבן השני הגישו השתיים בקשה לצו הורות פסיקתי שיקבע את ההורות של האם הלא ביולוגית.

ב-2017 בית המשפט למשפחה נענה לבקשה ונתן צו הורות ממועד הלידה. בפסק הדין נכתב בין היתר כי ״אין המדובר בצו המכונן מצב חדש שנוצר, אלא שהוא משקף עובדה קיימת, לפיה בת זוגה של ההורה הביולוגית משמשת כהורה נוסף לקטין מרגע היוולדו״.

בערעור טען היועץ המשפטי לממשלה כי צו הורות פסיקתי הוא צו המכונן את ההורות ולא רק מצהיר על הורות קיימת. 

לשיטתו, קבלת עמדת בית המשפט למשפחה משמעותה הכרה ב"הורות הסכמית", כזו המאפשרת רכישת מעמד של הורה מכוח הסכמה של ההורה הגנטי. לדבריו, הדבר יחתור תחת הסדרים משפטיים קיימים בחוקי האימוץ והפונדקאות המביאים לידי ביטוי מנגנוני פיקוח ובקרה.

הוא הוסיף כי לנוכח הזמן הרב שחלף ממועד הלידה עד למועד בו הגישו השתיים את הבקשה לצו הורות אין להחיל אותו רטרואקטיבית. הוא הדגיש כי על פי הנהלים יש להגיש את בקשה לצו הורות תוך 90 יום מהלידה.

בנות הזוג טענו מנגד כי ערכאות משפטיות שונות הכירו בצו הורות פסיקתי ממועד הלידה, גם ביחס לקטינים שהבקשה בעניינם הוגשה חודשים ואף שנים לאחר לידתם. בנסיבות אלה לטענתן,  הערעור מעלה חשש לשיקולים זרים.  

מערכת משפחתית קיימת

השופט סארי ג׳יוסי מבית המשפט המחוזי בחיפה הבהיר כי על פי פסיקת בית המשפט העליון צו הורות פסיקתי הוא מכונן ולא הצהרתי והערעור בנקודה זו מתקבל. עם זאת לדבריו, בכוחו של בית המשפט להחיל את הצו רטרואקטיבית ויש לעשות כן גם במקרה זה.

השופט ציין כי לעמדתו אין לאמץ מועד קבוע ומוגדר שלאחריו צו ההורות יחול מהיום בו ניתן בלבד וראוי להותיר בידי בית המשפט מרווח של שיקול דעת.

הוא הוסיף כי חומר הראיות מעלה כי אי הגשת הבקשה במועד לא נבעה מאדישות או זלזול אלא מנסיבות הנובעות מקשיים בהם נתקלים רוב ההורים שנולד להם ילד חדש.

הוא הוסיף כי הקטין נולד למערכת משפחתית קיימת ומתן הצו ממועד הלידה משרת את טובתו. עוד הוא הבהיר כי לתחולת הצו מיום הלידה משמעויות כלכליות וחשוב מכך, הכרה בזהותו ושורשיו של הילד מאותו מועד. כמו כן, הצו מונע פער בין המצב העובדתי והמצב המשפטי.

לפיכך ההחלטה כי הצו יחול מיום הלידה נותרה על כנה.

השופטים חננאל שרעבי ואספרנצה אלון הצטרפו לפסק הדין

• ב״כ המערער: עוה"ד מ. קפלן
• ב״כ המשיבות: דניאלה יעקבי

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין