- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
בנק הפועלים הכריח לקוחות להתחייב שלא לתבוע – וחויב ב-48 א' ש'
בני זוג, שביקשו לגרוע את שמם מחשבון שפתחו בבנק הפועלים, נתקלו בקשיים שהערים עליהם הבנק, שבין היתר חייב אותם לחתום על טופס המונע מהם להגיש נגדו תביעות בעתיד. ביהמ"ש קבע שמדובר בתנאי מקפח, וחייב את הבנק ב-48 אלף שקלים.
בשנות ה-90 פתח זוג, תושב ארה"ב, חשבון בבנק הפועלים, ובהמשך צורף לחשבון גם אבי האישה. בדצמבר 2012, ביקשו בני הזוג לגרוע את שמם מהחשבון ולהשאיר בו רק את האב. לבקשת הבנק, שלחו השניים מכתב ובו הצהירו על כוונתם.
למרות זאת, הבנק סירב לבצע הוראות שנתן האב בחשבונו ללא אישור בני הזוג, ובמרץ 2013 חסם את החשבון. לאחר פניות חוזרות ונשנות של האב, הוסבר לו שמשום שבני הזוג הם תושבי ארה"ב, הבנק מחויב לפעול לפי הנחיות רשויות המס של ארה"ב ובנק ישראל, וכל עוד לא יחתמו בני הזוג על טפסים מסוימים – ביניהם כתב ויתור על סודיות הכולל הצהרה לפיה לא תהיה להם טענה או תביעה כלפי הבנק – לא תתאפשר כל פעולה בחשבון.
לאחר מספר פגישות עם עורכי הדין של הצדדים, הסכימו בני הזוג לחתום על כתב הוויתור, אך תוך מחיקת המשפט המורה על ויתור תביעות כלפי הבנק, אך הבנק לא הסכים בטענה שמדובר בפעולה חוקית. לפיכך הגישו בני הזוג תביעה נגד הבנק בביהמ"ש המחוזי בתל אביב.
אין הצדקה לחתום על הטופס
השופט יונה אטדגי קבע, כי לבנק לא הייתה כל הצדקה לחייב את התובעים לחתום על הטופס, שכן מדובר בתנאי השולל ומגביל את זכותם של בני הזוג, כמי שהיו לקוחותיו, להשמיע טענות מסוימות או להיזקק להליכי משפט נגד הבנק, ולכן מדובר בתנאי מקפח.
השופט ציין, שבמהלך הדיונים בתיק הודיע הבנק על הסכמתו להסתפק בטפסים עליהם הסכימו בני הזוג לחתום, הכוללים את מחיקת סעיף היעדר התביעות, אולם היה זה מעט מדי ומאוחר מדי, שכן הסכמתו ניתנה רק לאחר שהם נאלצו לשכור עורך דין ולהגיש תביעה.
למעשה, קבע השופט, שהתובעים זכו לסעד שביקשו רק משום שהגישו את התביעה, ולכן הורה לבנק לפצות את התובעים, אם כי בפיצוי מופחת של 48 אלף שקלים.
יחודו של פסה"ד, בפסיקת הוצאות ריאליות במאבקו של 'האזרח הקטן' מול דרישה חסרת בסיס של הבנק עתיר הממון, הסומך על סוללת עורכי דינו, המודעים לכך כי בכל מקרה לא יחויבו בהוצאות ממשיות. חיוב בהוצאות ממשיות תוביל למניעת הזלזול הבוטה בלקוח הקטן, כאשר הגופים החזקים מול לקוחותיהם יחדלו להעריך מכשולי שווא ללא צידוק שלא לצורך.
- ב"כ המבקשים: עו"ד ד"ר אבישי אדד
- ב"כ המשיב: עו"ד מאיר לפלר
* עו"ד יואל גולדברג עוסק בדיני בנקאות.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
