האם שתלה במוחו של הילד כי אביו פגע בו מינית, מנעה מהם מפגשים והפרה את הוראות בית המשפט שחייב אותה לעבור טיפול נפשי. ביהמ"ש הסכים עם המלצת שירותי הרווחה שמוטב לילד עם אביו, לפחות בינתיים.
בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה בקשתו של אב להוציא את בנו בן ה-6 מידי אמו ולהעבירו אליו בצו דחוף עד להכרעה סופית בתיק המשמורת. השופטת שפרה גליק התרשמה כי האם מסכנת את חייו ונפשו של הילד, וכרגע השהות עם אביו עדיפה עבורו.
בני זוג נפרדו אחרי שבנם נולד ומאז הם מנהלים הליכי משמורת שטרם הוכרעו. בינתיים, המשמורת ניתנה לאם ולאב נקבעו הסדרי ראייה, אלא שהוא לא הצליח לממשם.
ביולי 2017 האב הגיש בקשה דחופה לצו משמורת זמנית ולהוצאת בנו מחזקת אמו. הוא טען כי האם ביטלה כ-30 מפגשים עם בנו, וכי הילד עובר "הסתה פראית" נגדו.
האב חשף התנהלות קשה של האם כלפיו וכלפי בנם וטען כי היא מזה זמן רב היא "שותלת במוחו של הילד" בדיות שלפיהן הוא פגע בו מינית, אנס אותו ועוד אמירות שהדעת לא סובלת.
הוא הוסיף כי המשמורת הזמנית של האם הותנתה בקיום טיפולים פסיכולוגים והדרכה הורית – אך האם התעלמה מהוראות אלה לחלוטין.
לעומתה, הוא ביצע כל בדיקה ופעולה שנדרש לה על ידי הרווחה, וכל הגורמים הטיפוליים אישרו כי תלונות האם נגדו חסרות יסוד, וכך גם המשטרה.
תפיסת מציאות מעוותת
האם כמובן ביקשה לדחות את הבקשה על הסף וטענה שאין כל סיבה חוקית המצדיקה לשנות את הסדרי המשמורת הנוכחיים. אך בניגוד לטענתה, השופטת גליק סברה שבקשת האב חשפה עובדות חדשות וקשות שעונות על תנאי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לשינוי משמורת.
השופטת התבססה על עשרות התסקירים שהגיעו לידה מרשויות הרווחה. כולם תיארו תמונה קשה לפיה האם לא הלכה לטיפולים והדרכה הורית, ולא דאגה לכך שבנה יפגוש מטפל באופן קבוע, כפי שהורה לה בית המשפט ומומחה הילדים מטעמו.
השופטת ציטטה חלקים רחבים מהתסקירים, ביניהם הסיכום האחרון של העובדת הסוציאלית שביטא לטעמה את הקושי בהותרת המשמורת על הילד בידי אמו: "המשיבה שותלת במוחו של הקטין, באובססיביות כי אביו... 'פגע בו מינית', כי 'ירה בו באקדח בין הרגליים', או 'נתן לו ללקק לו את הבולבול' ועוד".
השופטת הבהירה כי אם שמעבירה לילד שלה תכנים כה קשים היא אם שמסכנת את נפשו הרכה ויוצרת אצלו תפיסת מציאות מעוותת כלפי העולם בכלל וכלפי אביו בפרט. האם אמנם טענה כי היא מטופלת באופן קבוע אצל פסיכולוגית אך השופטת גילתה כי הטיפולים הופסקו אחרי 5 מפגשים בלבד, משום שהאם סירבה לשתף פעולה עם הטיפול.
מכאן, השופטת קבעה כי מדובר באם שבוחן המציאות שלה לקוי, שלא משתפת פעולה עם בית המשפט ועם הגורמים הטיפוליים, ואף משקרת במצח נחושה.
לנוכח ממצאים אלה השופטת קבעה כי כרגע ישנו צורך בהול בהעברת הילד לאביו, שבניגוד לאם משתף פעולה עם הרשויות, והתסקירים בעניינו מעידים כי הוא אב ראוי לבנו.
לסיכום, השופטת הוציאה צו להעברת המשמורת הזמנית על הילד לאביו, והורתה לשני הצדדים לעבור הדרכה הורית ולקחת את הקטין לטיפול רגשי. לאם היא הורתה לגשת לקבל טיפול פסיכולוגי, בתקווה שהפעם היא תשתף פעולה – לטובתה ולטובת בנה.
עו"ד אסף לאור
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין