בית הדין קבע שהאישה זכאית ליהנות מהמשכורת הגבוהה שמקבל בעלה לשעבר במשרה החדשה מאחר שהיה לה חלק בטיפוח המוניטין האישי שלו.
בית הדין הרבני בתל-אביב פסק לאחרונה כי גבר שקודם והגדיל את משכורתו מ-20,000 שקל ל-80,000 שקל בחודש לאחר הפרידה מאשתו, ישלם לה 330 אלף שקל במסגרת איזון המשאבים ביניהם. אב בית הדין צבי בן יעקב והדיינים יצחק הדאיה ומשה בצרי קבעו כי האיש זכה בהעלאה בזכות תהליך מתמשך שהחל עוד בחיי הנישואים ולכן אשתו לשעבר זכאית ליהנות מכספים אלה. סכום הפיצויים חושב לפי פערי ההשתכרות בין הצדדים בהתחשב במשכורת החדשה של הבעל כפול מספר שנות הנישואים.
במסגרת ההליכים לחלוקת הכספים והזכויות שצבר כל אחד מבני הזוג בתקופת החיים המשותפת נדרשו הדיינים לקבוע מתי הסתיימו חיי הנישואים ויחד עמם נסתם הגולל על השיתוף הכלכלי. לאחר מכן הם התבקשו להחליט האם האישה זכאית ליהנות מהפירות שקטף בעלה זמן קצר לאחר שעזב את הבית נוכח קידום בעבודה והעלאה משמעותית במשכורת.
הבעל ביקש לקבוע כי המועד שבו הסתיימה השותפות הכללית או מה שנקרא: מועד הקרע הוא היום בו עזב את הבית בדצמבר 2016. לעומתו טענה האישה שהמועד צריך להיות מועד הגירושים עצמו, מספר חודשים מאוחר יותר.
בעניין זה הבהירו הדיינים בן יעקב, הדאיה ובצרי, כי אמנם לפי ההלכה העברית השותפות הממונית בין בני הזוג נמשכת עד למועד הגירושים הרשמי אבל במחלוקת הרכושית עליהם לפסוק לפי החוק האזרחי - חוק יחסי ממון - המאפשר לקבוע שהקרע התרחש עוד לפני הגירושים, במועד שבו בני הזוג הפרידו כוחות באופן סופי ומוחלט.
במקרה הנוכחי הדיינים אימצו את העמדה שהביעה האקטוארית שמונתה להעריך את זכויותיהם ונכסיהם של בני הזוג, וקבעה כי מועד הקרע חל בינואר 2017 - כחודש לאחר שהבעל עזב את הבית ולאחר שבני הזוג הפרידו חשבונות.
לא סוף הדרך
בהתחשב בכך, נשאלה השאלה האם האישה בכל זאת זכאית ליהנות מפירות הקידום של הבעל אף שמשכורתו עלתה רק שלושה חודשים לאחר מועד הקרע. התשובה שנתנו הדיינים הייתה חיובית.
"אין לראות במועד הקרע 'סוף הדרך'", נכתב בפסק הדין, "כושר ההשתכרות אינו דבר שצמח 'מהיום להיום'. הוא מצוי בתהליך, וככל שהשתכרות אחד הצדדים גדלה באופן דרמטי בסמוך ונראה למועד הקרע, הרי שיש לחשב את כושר ההשתכרות בהתאם. ההשתכרות נובעת מהפוטנציאל שהיה קיים עוד בחיי הנישואין ועוד קודם למועד הקרע, ומכאן הגיע ליעדו".
במילים אחרות, המוניטין האישי של הבעל טופח בשנות החיים המשותפות ומשכך האישה זכאית ליהנות מהנכסים העתידיים הנובעים ממנו. הדיינים הוסיפו כי שווי נכסים אלה לא מתבסס על מתמטיקה או חישוב מדויק אלא על שיקול דעת שמתחשב בנסיבות המקרה.
במצב הנוכחי הדיינים החליטו שסכום הפיצוי הראוי ייקבע באמצעות הכפלת פער ההשתכרות שנוצר בין הצדדים לאחר שהבעל קיבל העלאה (40,000 שקל) במספר שנות הנישואים (8.25). משכך חויב הבעל לשעבר לשלם לגרושתו 330 אלף שקל.
- ב"כ הבעל: עורך דין רוברט ליכט פטרן
- ב"כ האישה: אברהם אינדורסקי, עורך דין משפחה
עו"ד קלרה שמורק
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין