נער כבן 16 תושב הכפר שייח דנון אשר נאלץ לעלות על המדרכה בגלל רכבים חולפים, נתקל באבן שפה פגומה ונחבל בבטן מהכידון. בית המשפט קבע כי המועצה האזורית מטה אשר לא טיפלה במפגע המסוכן כמצופה מרשות מקומית סבירה
המועצה האזורית מטה אשר תשלם פיצויים והוצאות של כ-700 אלף שקל לתושב הכפר שייח דנון שבגליל המערבי, שנפל מהאופניים כשהיה בן 16 בגלל מפגע במדרכה. כך קבעה לאחרונה שופטת בית משפט השלום בקריות אלואז זערורה-עבדאלחלים בפסק דין שמתח ביקורת על הטיפול הלקוי במדרכה הפגומה.
לפי עדות הנפגע, כיום בן 22, הוא נפגע כשהיה בדרכו חזרה לביתו מהמכולת השכונתית. לדבריו, בשלב מסוים הוא נאלץ לעלות על המדרכה עם האופניים משום שפחד מתנועת מכוניות ערה, ונתקל עם הגלגל הקדמי באבן שפה בולטת. מעוצמת הפגיעה הוא התהפך ונפגע בבטן מהכידון. אחיו וגיסו הגיעו לעזור לו לאחר ששמעו את צעקותיו ולקחו אותו למרכז רפואי מקומי. בהמשך הוא הועבר לבית החולים בנהריה, שם אובחן עם קרע בטחול ועבר ניתוח לכריתתו.
התובע טען כי המועצה האזורית התרשלה כיוון שלא דאגה לתקן את המדרכה המשובשת והמסוכנת. הוא הציג תמונות שצולמו 3 שנים אחרי האירוע והעידו על מדרכה שחלקה עשויה מאבן משתלבת וחלקה מכורכר ועד היום חסרות בה אבנים רבות, מה שיוצר הבדלי גובה משמעותיים.
המועצה האזורית טענה כי היא תלויה בדיווחים מוועד המקומי של היישוב והדגישה שהתמונות לא עדכניות למועד התאונה. מעבר לזה היא ביקשה לדחות את גרסת התובע לתאונה, שנתמכה בעדויות גיסו ואחיו, שהם עדים בעלי אינטרס והתגלו בהן סתירות שונות.
גם התובע אשם
אלא שהשופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים קבעה כי עדותו של התובע הייתה מהימנה ועקבית והסתירות בעדויות קרובי משפחתו לא היו משמעותיות ולא פגמו בגרסה העיקרית של תיאור התאונה, שהופיעה גם במסמכים הרפואיים.
באשר לתמונות, השופטת קיבלה את הסברו של התובע כי לא ידע שעליו לצלם את המקום עד שעורך הדין שלו ביקש זאת בסמוך להגשת התביעה, ומכל מקום המועצה לא הציגה ראיות כדי להוכיח שהמדרכה הייתה תקינה במועד התאונה.
השופטת קבעה כי התמונות מעידות על ליקויים שלא טופלו לאורך זמן והיוו מפגע ברור שיצר סיכון בלתי סביר, בפרט כשמדובר במדרכה שנמצאת בלב שכונת מגורים. מכאן, שהמועצה לא פעלה כפי שרשות מקומית סבירה אמורה לפעול כשיש מפגעים בתחום השיפוט שלה.
עם זאת, השופטת הטילה 30% אשם תורם על התובע. בהקשר הזה היא ציינה כי התאונה קרתה בסביבה המוכרת לתובע וכי הוא בחר לעלות על המדרכה הבעייתית למרות שיכול היה להבחין במצבה, ואף בניגוד לתקנות התעבורה, מה גם שיש לקחת בחשבון שרכיבה על אופניים כרוכה מטבעה בסיכון לנפילה.
בסוגיית הנזק הצדדים הסכימו שהתובע נותר עם נכות רפואית של 23% בעקבות כריתת הטחול, והשופטת העמידה את הנכות התפקודית שלו על 19%. נפסקו לתובע פיצויים בגין כאב וסבל, הפסדי שכר לעבר ולעתיד, אובדן כושר ופנסיה, הוצאות רפואיות ונסיעות, ובשל היזקקותו לעזרה בסמוך לפגיעה
סכום הפיצויים שתשלם לו המועצה על נזקים אלה לאחר הפחתת האשם התורם הוא כ-570 אלף שקל ובנוסף היא חויבה בתשלום שכר טרחת עורך דין של 130 אלף שקל והוצאות משפט.
עו"ד אפרים גלסברג
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין