בנוסף לפיצוי על הליקויים, נפסקו לטובת רוכשי הפנטהאוז היוקרתי בתל אביב פיצויים על איחור במסירה של למעלה משנה לפי דמי שכירות של כ-35,000 שקל בחודש
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה כספית שהגישו רוכשי דירת יוקרה בלב ת"א מחברת "לנוקס השקעות". לטענת הרוכשים הם שילמו 21.5 מיליון שקל כדי לקבל פנטהאוז מרוהט ומאובזר, כך שיוכלו להיכנס אליו "עם מברשת שיניים בלבד". במקום זאת, לטענתם, קיבלו את הפנטהאוז באיחור ועם ליקויים רבים. השופט גרשון גונטובניק פסק לרוכשים פיצוי של 960 אלף שקל, אך חייב אותם בהוצאות משפט של יותר מחצי מיליון שקל.
תחילת הפרשה בינואר 2013 אז חתמו הצדדים על הסכם מכר בנוגע לדירה היוקרתית שניצבת בפינת הרחובות נחמני ואחד העם בתל אביב. המחיר עליו הוסכם היה כאמור 21,500,000 שקל כאשר לדברי הרוכשים הוסכם על "מסירה מושלמת" של הדירה, דהיינו שהחברה תמסור להם אותה כשהיא מרוהטת ומאובזרת כך שיוכלו להיכנס אליה כמעט ללא ציוד נלווה ולגור בה.
אלא שלטענת הרוכשים לא רק שהדירה נמסרה להם באיחור משמעותי, היא גם סבלה מליקויי בנייה רבים שלא אפשרו מגורים בה. כך למשל נטען כי הזכוכיות שהותקנו בחלונות הדירה אינן מונעות חדירה של אור השמש כך שהחום השורר בה "בלתי נסבל". בתביעה שהגישו נגד החברה בפברואר 2017 טענו הרוכשים, בין היתר, שהם נאלצו לבצע על חשבונם עבודות לתיקון הליקויים, כדי להפוך את הדירה לראויה למגורים.
לטענת הרוכשים, לנוכח הליקויים שווי הדירה בפועל נמוך מהמחיר ששילמו ועומד על כ-11 מיליון שקל בלבד – כך שעל החברה לפצות אותם בגין ההפרש. משיקולי אגרה הם העמידו את התביעה על 10 מיליון שקל.
עוד טענו התובעים כי החברה דרשה מהם להוסיף 648,342 שקל עבור "שינויי דיירים ושדרוגים" שהם לא ביקשו ושסוכם כי יהיו על חשבון החברה. הם נאלצו לשלם את הסכום תחת מחאה כדי לקבל את החזקה בדירה. בתביעה הם דרשו החזר של 356,590 שקל.
מנגד טענה החברה שהתביעה חסרת בסיס ויש לדחותה. לטענתה היא עמדה בכלל ההתחייבויות החוזיות שנטלה על עצמה, וגרסת הרוכשים בדבר "מסירה מושלמת" – לא הייתה ולא נבראה.
בתוך כך ציינה הנתבעת שמחיר הדירה המקורי עמד על 24 מיליון שקל, כך שהרוכשים כבר זכו להנחה ותביעתם לפיצוי נוסף משוללת יסוד.
התביעה התנפחה פי 22
השופט גונטובניק ציין שהרוכשים לכאורה סתרו את עצמם ביחס להיקף הליקויים. בעוד שבחוות דעת שמאית מטעמם שנערכה בסמוך למסירת הדירה, נטען שהליקויים מסתכמים בכ-50,000 שקל, בתביעה הם עתרו לפיצוי גבוה פי 22.3 עבור הליקויים בלבד.
"הנה כי כן, קם לפנינו חוסר עקביות, לכאורי, בין הסכום הנתבע בתביעה ובין ההערכות הבדוקות בסמוך לבנייתה. חוסר עקביות זה, אומר דרשני", כתב השופט. בסופו של יום הוא אימץ את מסקנות חוות הדעת הראשונה מטעם התובעים ופסק להם בתוספת מע"מ כ-63 אלף שקל.
בהמשך קבע השופט שהחברה איחרה ב-16 חודשים עם מסירת הדירה, באופן המזכה את הרוכשים בדמי שכירות ראויים עבור תקופה זו. בהתאם לעמדת המומחה מטעם בית המשפט אותה אימץ השופט, החברה תשלם לרוכשים כ-35,000 שקל עבור כל חודש איחור.
בנוסף קבע השופט שהחברה לא הייתה זכאית לדרוש את תוספת התשלום עבור "שינויי דיירים" והיא חויבה לחזיר את הסכום שנתבע.
בתמונה הכללית זכו הרוכשים ב-960 אלף שקל - כעשירית בלבד מהסכום שתבעו. בנסיבות אלה חייב אותם השופט בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של יותר מחצי מיליון שקל. בסופו של דבר יקבלו התובעים כ-430 אלף שקל בלבד.
- ב"כ התובעים: עו"ד צליל וינשטיין
- ב"כ הנתבעים 1-3: עו"ד גל מנשה, עו"ד מירי מנשה ועו"ד ניבה דורסט
- ב"כ הנתבע 4: עו"ד ארז קריטי
- ב"כ הצד השלישי: עו"ד אייל סילמן ועו"ד דוד זיסמן
עו"ד אירם גל
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין