צופים השבחה בנכס? זו לא עילה לעכב פירוק שיתוף

אישה בתהליכי גירושין ביקשה לעכב את פירוק השיתוף במשק המשותף לה ולבעלה אשר רכש ממנה את חלקה במסגרת הליך כינוס. היא טענה כי יש להמתין להעברת הזכויות במשק על שם בני הזוג שכן הדבר ישביח את ערכו של המשק. בית המשפט דחה את הטענות

בהתאם להוראות חוק המקרקעין "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף". בנוסף, ובשל מעמדה המיוחד של "זכות הקניין", המהווה זכות יסוד בשיטת המשפט בישראל, נקבע בהלכות רבות של בתי המשפט כי הזכות לפירוק שיתוף בנכס היא זכות בסיסית שמקנה הבעלות במקרקעין. המשמעות היא שכל בעלים במשותף של נכס מקרקעין רשאי לפנות לבית המשפט ולדרוש את פירוק השיתוף בהתאם להוראות הדין.

שיתוף במקרקעין והיעדר הפרדה פיזית וקניינית עלולים להוביל לעיתים קרובות לסכסוכים ולמחלוקות בין השותפים במקרקעין, וביתר שאת בהליכי פירוק שיתוף של נכס משותף של בני זוג המצויים בהליכי גירושין.

האם רשאי בן זוג להתנגד לפירוק שיתוף בנכס על יסוד הטענה כי הנכס יושבח בעתיד? למשל, מגרש בבעלות משותפת של הצדדים אשר ייעודו בעת הגירושין הנו לחקלאות ולכן ערכו נמוך, אך בעתיד עשוי לשנות את ייעודו למגורים וערכו יעלה פי כמה. האם מדובר בנסיבה המצדיקה את דחיית מכירת הנכס?

כך, למשל, בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, נדרש להכריע במחלוקת בין בני זוג המצויים בהליך גירושין, וזאת ביחס למשק משותף שרכשו. השאלה שעמדה על הפרק הייתה האם רצון אחד השותפים להשביח את הנכס – בין אם באמצעות הסדרת רישום זכויות בו ובין אם בדרך אחרת – מצדיק השהייה של הליכי פירוק השיתוף?

פגיעה בזכות הקניין

בני הזוג רכשו בשנת 2004 את מלוא הזכויות במשק בדרום הארץ מבעליהם הרשומים אך עד למועד הגירושין לא הוסדר רישום הזכויות על שמם. לאחר קבלת החזקה במשק, עברו בני הזוג להתגורר בו עם ילדיהם. כמו כן, בת הזוג ושניים מקרוביה הפעילו במשק עסק לגידול כלבים, דבר אשר היווה "שימוש חורג" לשימושים שהותרו בתב"ע התקפה, וכן בוצעו בו מספר חריגות בנייה. בשל חבות בתשלום מס השבח שלא הוסדר על ידי הבעלים ממנו נרכש המשק, נמנע מזוג הרוכשים לרשום את הזכויות במשק על שמם בטאבו.

לימים, עלו יחסי בני הזוג על שרטון, האיש חדל מלהתגורר במשק ובין הצדדים התנהל סכסוך גירושין ממושך. במסגרת הליכים אלו, הגיש בן הזוג תביעה לפירוק השיתוף במשק ובית המשפט מינה כונס נכסים אשר נדרש לפעול להסדרת רישום המשק על שם בני הזוג ולמכירתו למרבה במחיר. לאור רצון כל אחד מהצדדים לרכוש את זכויות הצד השני, הורה בית המשפט לענייני משפחה על עריכת התמחרות פנימית בין בני הזוג, כאשר הזוכה בה ירכוש את הזכויות במשק במצבו הנוכחי, ויהיה אחראי להסדרת רישום הזכויות וחריגות הבנייה.

ואכן, כונס הנכסים פעל ליישום החלטת בית המשפט, ובין היתר פרסם הזמנה להציע הצעות לרכישת המשק. לאחר קבלת הערכה שמאית מטעמו, ניהל כונס הנכסים הליך של התמחרות, אולם בת הזוג בחרה שלא להשתתף בה. משכך, זכה בן הזוג בהתמחרות לרכישת המשק לאחר שהציע את ההצעה הגבוהה ביותר.

בעקבות זאת, עתרה בת הזוג לבית המשפט המחוזי, בבקשה להורות על ביטול הליך ההתמחרות ועיכוב הליכי פירוק השיתוף. לטענתה, אין לאפשר את מכירת המשק טרם העברת הזכויות מהבעלים (המוכרים) לשמם של הקונים (בני הזוג), שכן היעדר רישום הזכויות במשק פוגע בשווי הנכס, ומשכך מונע מרוכש סביר להציע סכום ריאלי עבור רכישת הזכויות במשק. היא ביקשה להשהות את הליכי הפירוק למשך שנה וחצי, כאשר בפרק זמן זה יפעלו בני הזוג, הכונס והבעלים הרשומים להסדרת רישום הזכויות.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת בת הזוג וקבע כי הציפייה שבעתיד יושבח נכס משותף, אינה מצדיקה את עיכוב פירוק השיתוף בו עד לאחר ההשבחה, כאשר אחר הצדדים עומד על פירוק השיתוף לאלתר. בהחלטה הובהר שהעיכוב יש בו כדי לפגוע בצורה קשה בזכות הקניין של השותף המבקש לפרק את השיתוף ולממש את זכויותיו בנכס. נקבע כי העובדה שהזכויות במשק טרם נרשמו על שם בני הזוג אינה מצדיקה, כשלעצמה, עיכובים נוספים של פירוק השיתוף במשק, למרות שאי רישום הזכויות על שם בני הזוג עלול להשפיע על התמורה שתתקבל ממכירת הזכויות החוזיות של בני הזוג במשק.

בשולי הדברים, ציין בית המשפט כי בענייננו הפגיעה בזכות הקניין חמורה אף יותר, בשל היעדר יכולת של בן הזוג לעשות שימוש בנכס המשותף בפועל, בעוד שבת הזוג משתמשת בנכס, ומפיקה ממנו טובות הנאה, בדמות מגורים וניהול עסקיה.

לאור זאת, בית המשפט דחה את בקשת בת הזוג, ואישר את השלמת הליך הפירוק אמצעות ההתמחרות בה זכה בן הזוג.

* עו״ד אורלי מנע-שני עוסקת בדיני משפחה 

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין