הבעל חויב במזונות ב-2003 אך בסמוך לאחר מכן בני הזוג שבו לחיות יחד 8 שנים נוספות. באחרונה קבעה רשמת ההוצאה לפועל שהסכם בין הצדדים מ-2012 ביטל את חוב המזונות עבור השנים שחלפו.
במרץ 2012 פתחה האישה תיק בהוצאה לפועל נגד בעלה לשעבר בגין חוב מזונות של כ-600,000 שקל.
לדבריה, ב-2003 חייב אותו בית המשפט למשפחה במזונות בסך של 4,000 שקל לחודש אך הוא לא שילם אותם במשך 9 שנים.
הבעל התגונן בטענת "פרעתי" וסיפר שבשנת 2004, זמן קצר לאחר מתן פסק הדין, נערכה "סולחה" בינו לבין אשתו ובית הדין השרעי החליט שכלל התביעות ביניהם יסגרו לצורך שלום בית. בפברואר אותה שנה הם חזרו לגור יחד והוא הפסיק לשלם את דמי המזונות שכן הניח שהם לא חלים עליו בהיותו מפרנס המשפחה.
לדבריו, ב-2012 שלום הבית נכשל והליכי הגירושין התחדשו. בהמלצת בית המשפט למשפחה הגיעו הוא ואשתו להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין וקבע שעליו לשלם מזונות מכאן ולהבא.
האיש הבהיר שהוא אינו כופר בחובתו לשלם את המזונות שנקבעו בפסק הדין השני אך הוא אינו חייב לשלם את המזונות עבור השנים 2003-2012 מאחר שבתקופה זו חי עם אשתו בשלום בית ותחת קורת גג אחת.
האישה השיבה שפסק הדין מ-2012 לא ביטל את חיובי המזונות מ-2003. לדבריה, בשום שלב לא הוסבר לה שבפשרה שעליה חתמה היא "ויתרה" על חוב המזונות עבור השנים הקודמות.
לשיטתה, פסק הדין השני רק מבטא את סכומי המזונות השוטפים שלהם עתרה עם חידוש הליכי הגירושין אך הוא אינו מתייחס לפסק הדין הראשון ואינו פוגע בו. היא גם הכחישה שבשנים שלאחר הסולחה בעלה פרנס את המשפחה וטענה שהוא נהג כלפיה באלימות והוריה נאלצו לתמוך בה.
נסיבות קשות
אך הרשמת גילה גדות מלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא קבעה שפסק הדין מ-2012, שעיגן את הסכם הפשרה בין הצדדים, "בא בנעליו" של פסק הדין מ-2003 והוא פסק הדין היחיד שמחייב.
לדבריה, פסק הדין השני גיבש את הסכמות הצדדים מתוך ראייה כוללת של קורותיהם. היא הדגישה שבאותו הליך הצדדים אימצו פשרה שלפיה חיובי המזונות יחולו "מכאן ואילך" וזנחו את המחלוקת שעלתה ביניהם ביחס לשאלה האם הבעל פרנס את המשפחה בשנים 2003-2012 אם לא.
בנוסף, באותו הליך ב"כ האישה אף עתר מפורשות לשקלל את סכומי חוב המזונות שהצטברו בגין השנים שחלפו אך בהסכמת הצדדים בית המשפט לא עשה כן והעמיד את החוב בגין העבר על 20,000 שקל בלבד.
הרשמת סיכמה ש"בכל ההבנה לליבה של הזוכה, ובלי לזלזל בנסיבות הקשות שהיא מתארת" לא ניתן להתעלם מההסכמות מ-2012.
בנסיבות אלה קיבלה הרשמת את טענת ה"פרעתי" של הבעל ואיפסה את החוב בתיק. עם זאת, מאחר שהבעל עצמו הודה שלא שילם את המזונות משנת 2012 הורתה הרשמת לאישה לעדכן את יתרת החוב בתיק כך שתכלול את חיוביו החל משנה זו.
מאחר שמדובר היה בשאלה משפטית שהוכרעה ללא דיון, לא ניתן צו להוצאות.
עו"ד זאב פרל
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין