נדרס בפעילות ספורטיבית לפני העבודה – והוכר כנפגע עבודה

מורה ותיק נהג במשך שנים להאריך את מסלול ההליכה שלו לבית הספר בשביל הספורט. יום אחד הוא נפגע בדרך ממכונית. ביטוח לאומי התעקש שזו לא תאונת עבודה אבל בית הדין חשב אחרת 

בית הדין לעבודה בתל אביב הכיר לאחרונה בפגיעה שאירעה למורה ותיק במהלך פעילות ספורטיבית שביצע בדרך לעבודתו בבית הספר, כתאונת עבודה. השופט תומר סילורה ציין שמסלול ההליכה שמבצע המורה מזה כעשור בדרך לעבודתו הפך להיות דרכו הרגילה לעבודה, ומשכך מדובר ב"תאונת עבודה".

התובע (68) עובד כמורה להיסטוריה מאז 1977. לטענתו, כחלק מאורח חיים בריא שסיגל לעצמו ב-10 השנים האחרונות לאחר שעבר צנתור, הוא עושה מדי בוקר הליכה רגלית לפני תחילת עבודתו. מדובר במסלול שיוצא מביתו ונגמר בבית הספר, בדרך ארוכה יותר מהנדרש כדי להגיע לעבודה. בהגעתו לבית הספר התובע נהג לשטוף ידיים ופנים, להכין לעצמו שתייה חמה ולהתחיל במלאכת ההוראה.

באחד הבקרים של חורף 2019 בהם הילך התובע במסלול המוארך, פגעה בו מכונית כשחצה במעבר חצייה. כתוצאה מהתאונה נגרמו לו נזקי גוף חמורים, ביניהם שבר בברך וברגל.

תביעה שהגיש לביטוח הלאומי להכרה באירוע כתאונת עבודה נדחתה. לעמדת המוסד, התאונה התרחשה בשעת הליכה למטרת ספורט ולא בדרך לעבודה, ומשכך היא אינה מהווה תאונת עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי.

המורה המסור לא ויתר והגיש את התביעה לבית הדין לעבודה. הוא טען כי המסלול המוארך שהוא מבצע מדי בוקר בשנים האחרונות הפך להיות דרכו המקובלת לעבודה.

לשיטת התובע, אין לראות בהרגל הבריא שלו כדבר פסול המנתק את הקשר למטרה העיקרית - ההליכה לעבודה.

לעומתו טען הביטוח הלאומי כי בדרכו של התובע חלה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך. עוד טען הנתבע כי התאונה קרתה בזמן פעילות גופנית ולא כחלק מההגעה למקום העבודה. על כן אין מדובר בתאונת עבודה.

התכלית – הגעה לעבודה

השופט סילורה קיבל את טענת התובע לפיה ההרגל החוזר ונשנה לבצע הליכה לפני העבודה הפך לחלק ממסלולו העיקרי אליה, ותכלית ההליכה הייתה הגעה לבית הספר. "מדובר באותו תוואי דרך שאותו התובע סיגל לעצמו באופן קבוע ובמשך כ-10 שנים", הבהיר השופט.

עמדת הביטוח הלאומי שמדובר בסטייה של ממש מהדרך לעבודה, נדחתה. לדברי השופט, המטרה שלשמה התובע הולך בדרך ארוכה יותר לעבודתו – פעילות ספורטיבית על פי המלצת רופאיו – היא מטרה סבירה, מידתית ומקובלת.

השופט הוסיף כי עדות התובע הותירה עליו רושם אמין ביותר. בין היתר העיד התובע כי בעברו ביצע ניתוח מעקפים ושני ניתוחים בקיבה כאשר אהבתו לבית הספר ולתלמידיו גרמה לו להמשיך וללמד חרף מצבו.

עוד הוא סיפר כי רק בעקבות תאונת הדרכים הוא נאלץ להעדר ממקום עבודתו וכל מבוקשו כעת הוא למצות את זכויותיו מול ביטוח לאומי, לו הוא מפריש כספים ממשכורתו למעלה מ-40 שנה.

השופט כאמור התרשם לטובה מסיפור חייו של התובע, והכיר באירוע כתאונת עבודה.

הביטוח הלאומי חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד בדיר מופיד
• ב"כ הנתבע: עו"ד מריוס שאליק

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין