בתחילה ההורים היו בטוחים שהגננת הצילה את הילדה אבל בשלב מסוים שתי מטפלות מהגן לא יכלו לשתוק יותר. בתביעה הנזיקית שהגישו נפסק לבתם פיצוי של כ-1.3 מיליון שקל.
הותר לפרסום: השופטת שושנה ליבוביץ מבית משפט השלום בירושלים קבעה כי בעלת גן ילדים התרשלה כששכחה פעוטה כבת 10 חודשים ברכב ביום קיצי למשך כשעתיים וחצי – מחדל שהוביל לכך שכיום היא סובלת מנזק מוחי. סכום הפיצויים שנפסק לילדה הועמד על כ-1.3 מיליון ויחולק בין הגננת, ארגון גני הילדים וחברת הביטוח "הפניקס" (עד גבול הכיסוי הביטוחי).
המקרה השנוי במחלוקת התרחש ביוני 2004. כשלוש שעות לאחר שהגננת הסיעה את הילדה לגן, היא הובהלה על-ידה למיון ואובחנה עם דלקת המוח (אנצפיליטיס). בבית החולים טענה הגננת כי הביאה את הילדה משום ש"גלגלה עיניים" מתוך שינה ולאחר מכן הפסיקה להגיב. באותו שלב הורי הילדה היו בטוחים שהגננת הצילה את חייה.
הסדקים החלו כחודש לאחר האירוע, כשהגיעה למשטרה הודעה אנונימית שדיווחה כי הילדה נשכחה בהסעה. הגננת ושלוש המטפלות ששהו אותו היום בגן הכחישו את הדברים במשטרה ובכך נסגר העניין.
ואולם כעבור שלושה חודשים שתי מטפלות התוודו בפני האם כי לא אמרו אמת, וכי הגננת אכן שכחה את הילדה ברכב. בתה של אחת המטפלות, שהייתה בגן באותו היום, אישרה זאת, והן פנו יחד למשטרה אך התיק נסגר מחוסר ראיות.
גרסה הפכפכה
בשנה שעברה התקבלה התביעה הנזיקית שהגישו ההורים נגד ארגון גני הילדים, הגננת וחברת הביטוח של הגן.
מאחר שהמומחה הרפואי לא יכול היה להגיע למסקנה חד-משמעית לגבי הסיבה שגרמה לנזק הנוירולוגי החמור שממנו סובלת הילדה - כיום כבת 15 - השופטת ביססה את ההחלטה על גרסת המטפלות שהתוודו בפני האם, שהייתה בעיניה אמינה ומהימנה יותר מגרסאותיהן ההפכפכות והסותרות של הגננת ואחת המטפלות שהעידה לטובתה.
כך למשל, בעוד שבגרסה אחת ציינה הגננת כי נעזרה במטפלת בתינוקייה, בגרסה אחרת טענה כי פעלה לבד לחלוטין, מה שלא כל-כך הגיוני בהתחשב במצב בו הייתה הילדה ובחלל הקטן של התינוקייה.
באשר למטפלת, השופטת התקשתה לקבל את עדותה התומכת נוכח סתירה מהותית ביותר שהתגלתה בה, שכן במשטרה הצהירה בתוקף שלא ראתה את הגננת מוציאה את הילדה מהאוטו, ולעומת זאת, בעדותה במשפט כ-12 שנים לאחר האירוע, היא זכרה לפתע היטב כי הגננת הוציאה את הילדה מהרכב.
בסיכומו של דבר השופטת קבעה כי אף שהמטפלות שחשפו לבסוף את המקרה שיקרו בחקירתן הראשונה במשטרה, היא מעדיפה את גרסתן, בין היתר משום שהאמינה כי הדבר רבץ על מצפונן, מה גם שהווידוי חשף אותן להסתבכות פלילית בעדות שקר. גרסה שאף התחזקה קמעה לנוכח אותה שיחה אנונימית שהגיעה למשטרה זמן קצר אחרי האירוע.
לאור הדברים האמורים השופטת קבעה כי "הגננת התרשלה בכך ששכחה להוציא את הקטינה מרכב ההסעות", וכי רשלנותה גרמה לנזק בשווי כולל של 1,343,000 שקל (אובדן כושר השתכרות, כאב וסבל, הוצאות רפואיות ותמיכה).
את הפיצוי ישלמו ארגון גני הילדים, הגננת וחברת הביטוח (עד גבול הכיסוי הביטוחי בסך 264 אלף שקל). עם זאת, 90,000 שקל מהסכום הוקפאו עד לבירור זכאותה של הילדה לקצבת נכות מהביטוח הלאומי. לאחר מכן, יתווסף לפיצוי הסופי שכר טרחת עו"ד של 23.4% מהסכום.
לנוסח פסק הדין שהותר לפרסום בת"א 16222-08 לחצו כאן
- ב"כ התובעים: עו"ד חנוך רובין, עו"ד אנג'ל גולדנברג
- ב"כ ארגון גני הילדים והגננת: אורית סער, עו"ד נזיקין
- ב"כ חברת הביטוח: עו"ד שחר נוביק
עו"ד ריול עדיקה
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין