תביעותיה של מוקדנית שירות לקוחות לאפליה עקב היריון ופיטורים שלא כדין נדחו, אך נקבע כי החברה פגעה בפרטיותה כששלחה לראשי הצוותים את שמה לצד מספר הפעמים שבהן יצאה להתפנות.
בית הדין לעבודה בבאר שבע דחה לאחרונה חלק משמעותי מתביעה על סך כ-200 אלף שקל שהגישה עובדת כוח אדם במוקד שירות הלקוחות של חברת הביטוח "מגדל" בגין פיטורים שלא כדין ואפליה מחמת היריון. עם זאת, נקבע כי "מגדל" פגעה בפרטיותה כשפרסמה בקרב ראשי הצוותים את התדירות שבה יצאה לשירותים, והיא חויבה בפיצויים של 10,000 שקלים.
העובדת הגיעה למוקד ב-2016 דרך חברת כוח האדם "יישום פתרונות אנושיים" וחברת מיקור החוץ "טלדור". היא עבדה 4.5 חודשים עד שפוטרה, וב-2017 הגישה תביעה נגד שלוש החברות.
התובעת טענה כי פוטרה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות לאחר שדיווחה לממונים כי היא בהיריון, וכי לא נערך לה שימוע כדין. כמו כן טענה כי פגעו בזכותה לצאת לשירותים כשהעירו לה על תדירות יציאותיה ועל משך הזמן שבו היא שוהה בהם. בנוסף היא טענה כי הפרטים הללו פורסמו בקרב ראשי הצוותים תוך פגיעה בפרטיותה.
הנתבעות טענו כי כשהתובעת זומנה לשימוע לא ידעו שהיא בהיריון ולפיטוריה לא היה כל קשר למצבה. לטענתן, התובעת פוטרה בשל חוסר שביעות רצון מהתנהלותה, שכללה איחורים רבים, יציאות ממושכות לשירותים של כחצי שעה כל פעם והתנהלות חצופה ששיאה היה כשהביאה שלט מזגן מהבית ושינתה את הטמפרטורה במוקד. חברת כוח האדם הוסיפה כי לאחר הפיטורים הציעה לתובעת משרות חלופיות אך היא סירבה.
לגבי השירותים נטען כי לא בוצע מעקב ספציפי אחר התובעת והדיווח נועד לצורכי יעילות, כדי שראשי הצוותים ידאגו למחליף. בנוסף נטען כי הבעיה עם התובעת לא הייתה תדירות היציאות אלא עם משך הזמן הלא סביר ששהתה בשירותים.
השם היה מיותר
השופט יעקב אזולאי קבע כי התובעת לא הוכיחה שפיטוריה היו נגועים באפליה. צוין כי הנתבעות הציגו ראיות רבות המעידות על אי-שביעות רצון מעבודתה, בכללן הודעות דוא"ל שבהן העירו לה על האיחורים, על הפרת נהלים, על משך הזמן בו היא שוהה בשירותים ועל האירוע החריג עם המזגן.
השופט הוסיף כי הטענות בנוגע להתנהלות התובעת גובו גם בפרוטוקול השימוע, ואל מול ראיות אלה לא הציגה התובעת עדות או מסמך כלשהו שמעידים על קשר בין הפיטורים לבין ההיריון.
עוד נקבע כי הנתבעת זומנה לשימוע כדין, השימוע עצמו נערך כנדרש, היא קיבלה הזדמנות הוגנת להגיב לטענות נגדה ואף הוצעו לה אפשרויות עבודה נוספות.
באשר לסוגית השירותים, השופט קבע כי מהראיות והעדויות עולה כי תדירות היציאות של התובעת לא הוגבלה והבעיה הייתה השהות הממושכת בכל פעם. השופט הבהיר כי התובעת לא הוכיחה כי היה לה צורך מיוחד להישאר בשירותים 15-30 דקות בכל פעם, ולהבדיל מכך שהחוק אוסר על הגבלת יציאת עובד לשירותים, המעסיק בהחלט רשאי להעיר כאשר זמני השהות אינם סבירים ופוגעים בעבודה.
עם זאת, השופט מצא פגיעה מסוימת בפרטיות התובעת. נקבע כי אמנם לגיטימי לעדכן את ראשי הצוותים שעובד יצא להתפנות ודרוש לו מחליף, אך היה זה מיותר לציין את שמה של התובעת תוך חדירה לצנעת חייה. לפיכך חויבה מגדל בפיצוי סמלי של 10,000 שקל ללא הוצאות משפט.
מאחר שהתביעה נגד "יישום" ו"טלדור" נדחתה חויבה התובעת לשלם להן 15,000 שקל הוצאות משפט.
- ב"כ התובעת: עורכי דין לענייני עבודה סופיה מיכאלי וברוך כהן
- ב"כ הנתבעות: עו"ד דגנית לפידור-זינגר (בשם יישום וטלדור), עו"ד מיכל שווד אליאב (בשם מגדל)
ד"ר יצחק אלמליח
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין