האישה תבעה חצי מהבעלות בנכס ששוויו מוערך בכ-3 מיליון שקלים. בית המשפט קבע שהיא לא הוכיחה שבעלה התכוון לחלוק בזכויות אבל פסק לה 600 אלף שקלים על המאמצים והכספים שהשקיעה בבנייה שהשביחה את ערכו
בית המשפט למשפחה בראשון לציון הכריע לאחרונה בתביעת רכוש שהגישה אישה בטענה שהיא זכאית לחצי מבית המגורים המשפחתי שנבנה על מגרש שרכש בעלה בנפרד לפני הנישואים. השופטת מירית פולוס קבעה כי האישה לא הוכיחה "כוונת שיתוף" בנכס. נהפוך הוא, סוגיית הרישום הייתה עניין רגיש אצל בני הזוג והבעל לא היה מעוניין לחלוק עמה בזכויות. עם זאת, מאחר שאין ספק שהשקיעה כספים ומאמצים בבנייה שהשביחה את הנכס, ששוויו עומד היום על כ-3 מיליון שקלים, חייבה השופטת את הבעל בפיצוי של 600 אלף שקלים.
בני הזוג, הורים לשניים, נפרדו לפני כשנתיים – זמן קצר אחרי שהשלימו את בניית הבית. בסמוך לפרידה החלו להתנהל ביניהם הליכים משפטיים שונים כשבנוגע לרכוש תבעה האישה חצי מהבית החדש.
האישה טענה כי הבית נועד לשמש את המשפחה והסיכום היה שאחרי הבנייה בעלה ירשום אותה כבעלת חצי מהזכויות. עוד היא טענה כי הייתה מעורבת מאוד בבנייה והוצאותיה מומנו על ידי משכנתה של כ-1.2 מיליון שקלים שנטלו יחד בתוספת 300 אלף שקלים שהשקיעו מכספים משותפים.
הבעל התנגד וטען שלאורך כל הדרך חזר ואמר לאשתו שאין לו כל כוונה לשתף אותה בזכויות, כך שהיה לה ברור שהבית נשאר שלו אף שנבנה למען המשפחה.
לא הסכמה עקבית ורציפה
השופטת מירית פולוס הסבירה כי כדי לקבוע שותפות ב"נכס חיצוני" שנרכש לפני הנישואים יש להוכיח כוונת שיתוף. כלומר, להציג ראיות לכך שבעליו הביע כוונות מפורשות לחלוק בו.
במקרה הנוכחי הוכח דווקא ההפך. השופטת קבעה כי מעדויות בני הזוג ומהתכתבויות שהוחלפו ביניהם עלה כי הבעל אכן הבהיר לאישה שהוא לא רוצה לרשום אותה כבעלת זכויות. למעשה, זו הייתה אחת הנקודות הרגישות במערכת היחסים.
האישה אמנם העידה שבתקופות טובות הבעל הביע הסכמה לרשום אותה כבעלים וההתנגדויות שלו צצו בעת מריבות או כשלא רצתה "לתת לו סקס". אבל השופטת ציינה כי לא מדובר בהסכמה עקבית ורציפה שמוכיחה כוונת שיתוף שמאפשרת להורות על חלוקת זכויות קנייניות במקרקעין.
עם זאת, השופטת הבהירה כי לא יהיה זה הוגן שהאישה תצא בידיים ריקות ואילו הבעל יישאר עם נכס ששווה כ-3 מיליון שקל בזמן שהמגרש נרכש תמורת כ-400 אלף שקלים, ולפחות חלק מההשבחה הוא תוצאה של מאמצים והשקעת כספים משותפים.
לפיכך נקבע כי האישה זכאית לפיצוי שתואם את ההשקעה שלה בנכס ולוקח בחשבון את עליית הערך המשמעותית. סכום הפיצוי הועמד על 600 אלף שקל בהערכה שהתבססה על שווי הבית עצמו, ללא המגרש (1,685,000 שקלים) בקיזוז יתרת המשכנתא ובתוספת סכום שמבטא את ההשבחה ואת העובדה שהבית כולל גם יחידת דיור מניבה.
לא נפסקו הוצאות.
עו"ד עדי חן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין