פושט הרגל זכה בכחצי מיליון שקל ולמורת רוחה של הנאמנת ביקש שלא להעבירם לנושים. ביהמ"ש הבהיר שההלכה מחייבת להעביר את הפיצוי לחייב, אולם הציע פתרון חדשני לנושים.
בית המשפט המחוזי בחיפה מצא באחרונה מתווה לשימוש בכספי פיצוי נזיקי שקיבל פושט רגל שנפצע בתאונת דרכים. נכון להיום, ההלכה קובעת כי פיצוי כזה מגיע לחייב באופן אישי, ולא לנושים, אולם השופטת עפרה אטיאס "עלתה" על פתרון חלופי: הגדלת צו התשלומים שהוטל על החייב רטרואקטיבית ולעתיד.
בעל מסעדה שבשנת 2008 היה מעורב בתאונה קשה שהביא לסגירת העסק נשאר עם חובות עתק לבנקים ולספקים.
במרץ השנה הוא הוכרז כפושט רגל לבקשתו. חובו לנושים הועמד על כ-300 אלף שקל והוטל עליו לשלם מדי חודש 500 שקל לקופת הכינוס.
בשלב מסוים הוא זכה בפיצוי של כ-560 אלף שקל על הנזקים שנגרמו לו עקב תאונת הדרכים. על כספים אלה הוטל עיקול בתיק פשיטת הרגל ובפברואר 2016 הגיש החייב בקשה לשחרר אותם לידיו, בהסתמך על הלכת "ידידיה" שניתנה בבית המשפט העליון ב-1968 שבה נקבע כי פיצויים נזיקיים שייכים לחייב באופן אישי ולא ניתן להעביר אותם לנושיו.
אולם הנאמנת וכונס הנכסים הרשמי התנגדו לבקשתו וטענו כי אין מקום לשחרר את הכספים לחייב אלא אם יקצה לפחות 80% מהפיצוי לטובת הנושים.
יש דרך אחרת
בפסק דין שניתן בעניין זה לפני כשבועיים השופטת אטיאס הסבירה כי אמנם הלכת ידידיה היא הלכה ארכאית שנמתחה עליה ביקורת רבה וייתכן כי אבד עליה הכלח, אולם מאחר שהיא לא שונתה בבית המשפט העליון – היא עדיין שרירה וקיימת.
לפי הלכה זו, פיצויים על נזקי גוף לא מועברים לנאמן אלא לחייב כיוון שהם מהווים "זכות אישית". השופטת אמנם הצטרפה לקולות המבקרים שסבורים כי יש לשקול מחדש את ההלכה וציינה שלטעמה הדבר הנכון לעשות הוא להבחין בין פיצוי שנפסק לחייב בגין כאב וסבל – שהוא פיצוי אישי, לבין פיצוי שנפסק לו על רכיבים אחרים כמו הפסדי שכר – שמהווים לטעמה נכס שמוקנה לנאמן.
עם זאת, היא הבהירה כי היא אינה רשאית לשנות את התקדים המחייב של העליון מ-68'. ומכאן, שבניגוד לטענות שנשמעו מפי הנאמנת והכנ"ר, לא ניתן לפצל את הפיצוי הגלובאלי שקיבל החייב לרכיבים שונים, תוך הבחנה בין פיצוי שנחשב לפיצוי אישי לבין פיצוי שיכול להיחשב כנכס ששייך לנושים.
ואולם, אמירות אלה לא היו סוף פסוק, שכן השופטת מצאה פתרון חלופי שיאפשר לנושים לקבל סכום כסף מסוים מתוך הפיצוי. השופטת סברה כי הנושים יכולים לזכות בפיצוי בדרך עקיפה של הגדלת צו התשלומים של החייב גם באופן רטרואקטיבי וגם בעתיד – בהתחשב בעלייה בהכנסתו בעקבות קבלת הפיצויים. הגדלת הסכום תתבסס בין היתר על ההנחה שהפסדי השכר מתוך הפיצוי הגלובאלי הולמים פחות או יותר את הפסדי השכר להם טען החייב בהליך הנזיקי.
בהתאם לכך, השופטת קבעה כי יש להגדיל את צו התשלומים של החייב ל-2,500 שקל בחודש רטרואקטיבית מינואר 2016 (היום שבו החל לשלם לקופת הכינוס) ועד מאי 2017. מיולי ואילך יש לחשב עוד 37 תשלומים של 3,000 שקל.
אם מחשבים את כל הסכום יוצא 153,500 שקל שיופרשו לנושים מתך הפיצויים לחייב. לאחר מכן, יינתן לו הפטר מחובותיו.
- ב"כ החייב: לא צוין
- הנאמנת: עו"ד קרן אוגינץ
* עו"ד יניב גכתן עוסק בפשיטות רגל
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין