עונש המאסר על החייבים, שבוטל לפני כשלוש שנים, עשוי להתגלות כסנקציה ידידותית ביותר לעומת ההצעות של פורום ההוצל"פ בלשכת עורכי הדין: מעצר בית, עיקולים על חשבונות של בני-משפחה וביטול העדפת מזונות הילדים הם רק חלק משורת הצעדים הדרקוניים שמנסה הפורום להעביר. עו"ד צבי וישנגרד יוצא להגנת החייבים.
בשנת 2009 תוקן חוק ההוצאה לפועל ונקבע שהחל משנת 2011 תחול הוראת שעה המבטלת את מאסר החייבים, במטרה לבחון את השפעת ביטול סנקציית המאסר על היקף גביית החובות. תקפה של הוראת השעה עתיד לפוג בימים אלה ממש ופורום הוצל"פ בלשכת עורכי הדין כבר שלח לשרת המשפטים למעלה משלושים הצעות לשינוי החוק, כולן מאפשרות לזוכים לפעול באגרסיביות יתרה נגד המשתמטים מפירעון.
רוב החובות בישראל הם לתאגידים מסחריים שונים - בנקים, חברות אשראי, חברות תקשורת וכיוצא באלה. רוב חברי פורום ההוצל"פ בלשכה מייצגים את אותם תאגידים, וההצעות אותן הם מקדמים קונטרוברסליות וספק אם תעבורנה את מבחן בג"צ. היה ותתקבלנה, הן עלולות לשנות מן היסוד את צביונה הדמוקרטי של המדינה תוך פגיעה קשה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
בין הצעדים המוצעים על ידי הפורום ניתן למנות הטלת עונשי מעצר-בית ועבודות שירות על החייבים, עיקול חשבונות בנק של קרובי משפחתם, עיקול קצבאות ביטוח לאומי, הגבלות על החזקת רכב ורישיון נהיגה, ביטול הקדימות של חוב המזונות ועוד. אם יש מי שחושב שמדובר בצעדים לגיטימיים לגביית חובות, יסבר נא את עיניו להלן.
אבא, עיקלו לי את החשבון בגללך
נפתח בהצעה לעקל חשבונות בנק של קרובי משפחה מדרגה ראשונה של החייבים במטרה למנוע מילוט הון. האם לא ברור שצעד זה יפגע אנושות בצנעת הפרט ובחופש העיסוק ויעמוד בניגוד מוחלט לחוקי הסודיות הבנקאית? אימוץ ההצעה יחשוף מידע פרטי ויוביל להוביל לסחר בנתונים כלכליים על אזרחים, שחל עליהם חיסיון מוחלט במדינות העולם המערבי.
ישנה גם ההצעה המקוממת להחליש את מעמדו העדיף של חוב המזונות על פני חובות אחרים: נכון לעכשיו, יש עדיפות מוחלטת להעברת כספי החייב לטובת מזונות ילדיו הקטינים על פני נושים אחרים. חברי הפורום, שכאמור חוששים ממילוט נכסים בחסות גירושין פיקטיביים, מציעים להגביל את הקדימות לחוב המזונות לחודשיים או שלושה בלבד, שלאחריהם יוכלו הנושים האחרים לקבל את חלקם בשכרו של החייב.
מעטים ביותר הם מקרי הגירושין הפיקטיביים שמטרתם למלט רכוש. אם עולה חשש כזה, יש לבדוק את המקרה האמור לגופו ורק אז לשקול ביטול קדימות המזונות. אם לא כן יתעוררו בוקר אחד ילדיהם הקטינים של החייבים למציאות מפלצתית, בה ימנעו מהם מזונותיהם בחסות החוק ויועברו לזוכים, תאגידי הענק. עול קיומם יפול אז על המדינה והמפה הסוציו-אקונומית כבר לימדה אותנו להבין שילדים כאלה מתדרדרים במהירות לתהומות של עוני ונחשלות והסיכוי שלהם להמלט ממעגל המצוקה שנולדו אליו קלוש ביותר.
האם מעצר בית יביא לפירעון החוב?
הצעות תמוהות נוספות מבקשות לאפשר להוצאה לפועל לעקל את משכורת החייבים במלואה עד לתשלום החוב, לעקל 20% מגובה קצבת הביטוח הלאומי שלהם (במקרה שהם מקבלים קצבה), להטיל עליהם מעצר בית, לשלוח אותם לעבודות שירות ולהגדיל את סך התשלום החודשי המינימאלי ל-500 שקלים, שהם פי 5 מהתשלום החודשי הנוכחי.
ספק גדול אם יוכל חייב לפרנס את עצמו ואת משפחתו כשכל משכורתו מעוקלת או כשהוא מחויב לעבודות שירות. יש להניח שגם יתקשה לפרוע את חובותיו בעודו נתון במעצר בית. למעשה, עבודות השירות יהפכו את החייבים לאסירים של המדינה מבלי שישולם להם שכר ראוי ומעצר הבית יוביל לכליאה ולהרעבה (בלא משפט) בחסות המדינה. גם הגדלת התשלום החודשי המינימאלי עלולה לגזור כליה על משפחתו של החייב: על מה יוותרו? על תרופות או על מזון?
"תספורת" אחת שמאשרות הרשויות לאחד הטייקונים שקולה, מבחינה כספית, לכלל הצעדים הדרקוניים שמציע פורום ההוצל"פ של לשכת עורכי הדין. לא מן הנמנע שאישורן של הסנקציות יוביל לתוצאות טרגיות עבור החייבים, ומדובר בעשרות אלפי ישראלים.
דוחות הרשות לאכיפה וגבייה מראים שבשנתיים האחרונות דווקא חלה עליה בשיתוף הפעולה מצד החייבים, בין היתר בשל מבצעי גבייה, המוכיחים שיש דרכים יעילות ושקולות לגביית חובות. לא כל חייבי ההוצל"פ הם בזבזנים שאין להם תקנה או מי שקפצו מעל הפופיק. יש מי שנקלעו למצב שלא בטובתם ושלא ברצונם. האם מגיע להם להידרס עד עפר, ביחד עם הדמוקרטיה ועם מערכת החוקים הישראלית?
* עו"ד צבי וישנגרד עוסק בתחום ההוצאה לפועל ופשיטות הרגל.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: הוצל"פ
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין