עתרה לרשת וטרינר שהתאבד: "היינו ידועים בציבור"

אי-חברות בפייסבוק, התכתבות אחת בלבד ב-14 שנה ועדויות נוגדות של בני המשפחה הובילו את ביהמ"ש לדחות את תביעת האישה. התוצאה: בנו היחיד של המנוח יירש אותו

בפסק דין דרמטי ומטלטל נדחתה לאחרונה עתירת אישה לרשת וטרינר שהתאבד בתלייה. לגרסתה השניים גרו יחד משך שנים והיו ידועים בציבור לכל דבר, אלא שהשופטת עפרה גיא מבית המשפט למשפחה באשדוד חשבה אחרת: היא התרשמה שהשניים לא ניהלו משק בית משותף, ומכאן שעל הירושה ללכת לבנו היחיד, תושב ארצות הברית.

המנוח עלה מרוסיה ב-1992 ושימש כרופא וטרינר. הייתה לו קליניקה פרטית באשדוד. באפריל 2021 אותרה גופתו תלויה בממ"ד שבדירתו, בעיר אשקלון, לאחר ששלח יד בנפשו. לאחר מותו הטראגי הגישו בנו היחיד, תושב ארצות הברית, והטוענת להיות ידועתו בציבור, בקשות מקבילות לצווי ירושה - וההליך התגלגל לבית המשפט.

לגרסת האישה היא והמנוח הכירו כבר ב-2006, וכשנה לאחר מכן עברו לגור יחד מבלי שנפרדו עד יום מותו. היא סיפרה על "חיי זוגיות שלמים" ביניהם, שכללו בין היתר הגעה ביחד לאירועים משפחתיים וטיולים משותפים בארץ ובחו"ל. לדבריה האיש אף הציע לה להתחתן בשלב מסוים, אך היא סירבה מאחר שאינה מייחסת חשיבות למוסד הנישואין.

בנסיבות אלה עתרה האישה להכיר בה כידועה בציבור הזכאית לרשת את המנוח - בקשה שנתקלה בהתנגדות עזה מצד הבן. לגרסתו אביו הכיר אותה דרך קבוצת חברים והיא לא הייתה יותר מידידה קרובה שלו, בטח שלא בת-זוג. סממן מובהק לכך נמצא, לשיטתו, בין היתר בעובדה שהם אינם חברים בפייסבוק, והיא אפילו לא הגיבה לפוסט יום ההולדת של אביו.

"בני-זוג מתכתבים יותר מפעם בחיים"

ואכן, השופטת גיא קבעה שהתובעת לא הוכיחה כי בינה לבין המנוח נרקמו יחסי ידועים בציבור. "התרשמתי כי אכן האישה שהתה לא מעט בדירת המנוח, אולם מכאן ועד הכרה בבני הזוג כידועים בציבור - קיים מרחק לא מבוטל", כתבה.

עדויות מרכזיות בהקשר הזה היו של אבי המנוח וחברתו הקרובה, שלדבריה הכירה אותו יותר מ-50 שנה. בעוד הראשון סיפר בכאב שבנו גר לבד וכי היו לו "מספר חברות" אך לא בת-זוג, השנייה חיזקה את דבריו כשהעידה כי למיטב ידיעתה - המנוח גר לבד בקליניקה שלו, סיפר לה "שהוא בודד", ומעולם לא הזכיר בפניה את התובעת כבת-זוגו או ידועתו בציבור.

סממנים נוספים לאי-ניהול משק בית משותף מצאה השופטת בכך שהתובעת והמנוח לא היו חברי פייסבוק, וכי למעט התכתבות אחת ביניהם - במסגרתה ביקשה ממנו להביא לה מעיל מפני שחשה ברע - לא הוצגו תכתובות נוספות. "אומנם האישה ביקשה לבסס בתכתובת זו את העובדה שהתגוררה עם המנוח, אלא שאין לקבל זאת. סביר שבני זוג החיים יחד יתכתבו ביניהם יותר מפעם אחת במהלך 14 שנות חיים משותפות", כתבה השופטת.

אינדיקציות נוספות להיעדר מגורים משותפים וזוגיות אמיתית עלו, לדברי השופטת, מבחירת התובעת לנסוע לעבודתה מתחנת אוטובוס המרוחקת כ-2 ק"מ מבית המנוח, ומכך שהאחרון רכש דירה נוספת עם אישה אחרת, בתקופה שבה כביכול התגורר עימה. השופטת כתבה שאינה מוצאת היגיון לעשות זאת "בעודו מנהל לכאורה משק בית משותף עם האישה".

בסיכום העניין דחתה השופטת את עתירת התובעת להכיר בה כידועה בציבור של המנוח. היא חייבה אותה לשלם הוצאות משפט בסך 80 אלף שקל לבנו היחיד - שלמעשה הוכר, עם מתן פסק הדין, כיורשו הבלעדי.

• ב"כ האישה: עו"ד א' שמרלינג
• ב"כ הבן: עו"ד ר' אהרוני

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.