תבעה חצי מהנכסים שירש אחיה למחצה. השופט: "לא הבנתי באיזו עילה"

האח קיבל בירושה מהורי אימו דירה ומגרש בתל אביב. אחותו מן האב הסתבכה בהגדרת עילת התביעה - ותיאלץ לשלם לו 100,000 שקל הוצאות

נדירות הפעמים שבהן שופט מודה כי לא הבין מהי עילת התביעה המונחת לפתחו. ואולם כך התנסח לאחרונה סגן נשיאת בית המשפט למשפחה בתל אביב, השופט יהורם שקד, כשנדרש להכריע בעתירת אישה לקבלת נתח מנכסים שירש אחיה למחצה. היא הסתבכה בהגדרת טענתה המרכזית - האם זו מתנה שהושלמה או רק התחייבות לתת - והשופט הורה על סילוק התביעה וחיובה ב-100 אלף שקל הוצאות.

הצדדים הם אחים למחצה מצד האב. הנתבע ירש מסבו וסבתו מצד אימו, לאחר מותם, דירה בתל אביב וזכויות במגרש בשדה דב. בדירה התגורר אבי הצדדים עד לפטירתו ב-2017. אין מחלוקת ששני הנכסים היוקרתיים רשומים על-שם האח בלבד.

בתביעה שהגישה האחות לבית המשפט, בדצמבר 2022, טענה שבינה לבין הנתבע נכרת "הסכם שותפות ונאמנות" המעניק לה מחצית מהזכויות בנכסים. בהמשך הגישה תביעה מתוקנת, בה שינתה מגרסתה הקודמת וטענה שזכויותיה בדירה ובמגרש הן מכוח מתנה שהעניק לה הנתבע, "אשר בוצעה והושלמה".

לגרסתה זו, הסיבה שהנכסים נותרו רשומים על-שם אחיה בלבד נעוצה, בין היתר, במערכת היחסים "ארוכת שנים של אמון מלא ועיוור ששררה בין הצדדים", וכן בשיקולי מס. ואולם בשלב הסיכומים העלתה האחות טענה חלופית, לפיה הנתבע רק "התחייב" לתת לה חצי מהנכסים במתנה, תוך שביקשה לאכוף אותה.

מנגד טען יורש הדירה והמגרש שאין הסכם שותפות, אין מתנה שהושלמה ואף אין התחייבות מצדו להעניק מתנה - אלא מדובר בתביעת סרק בלתי מבוססת מצד אחותו למחצה, שדינה אחד: סילוק וחיוב בהוצאות.

"פירואט משפטי"

ואכן, השופט שקד צידד בעמדת האח. "לצערי הרב ובכל הכבוד", כתב בראשית דבריו, "עד לכתיבת פסק דין זה לא עלה בידי להבין מהי עילת התביעה שמכוחה עותרת התובעת לסעדיה. על האמת להיאמר - כתב התביעה המקורי לא גילה עילת תביעה, וכך גם כתב התביעה מתוקן".

אשר לשינוי קו התביעה העיקרי - ממתנה שהושלמה להתחייבות בלבד - כתב השופט שקרא את הטענה שבסיכומי התובעת "מספר פעמים כדי לנסות להבין מהו הטיעון המשפטי שעומד מאחוריה", אלא שנותר, כאמור, ללא הסברים ממשיים.

"כמדומני שיש לראות בפירואט (=סיבוב בלט) משפטי זה כניסיון עקר לתפוס את החבל בשני קצותיו - ולמצער אין לי אלא לראות בכך, כמאמר הפתגם, תפסת מרובה לא תפסת", כתב השופט. הוא קבע שאין מקום לתיקון "תאונות משפטיות" בשלב הסופי של המשפט, וכי לתובעת לא תינתן אפשרות להעלות טענות סותרות, אשר אינן מתיישבות זו עם זו.

לגוף הטענה המרכזית שהועלתה בכתב התביעה המתוקן - לפיה הנתבע, כביכול, נתן לתובעת את הנכסים שירש מסביו במתנה ש"הושלמה" - קבע השופט, בפשטות, שהיא לא הוכחה, מאחר שמתנה כאמור טעונה רישום, שאין מחלוקת כי לא בוצע בהיות הנתבע עד היום הבעלים הרשום מכוח ירושת סביו.

בסיכום העניין הורה השופט על מחיקת התביעה תוך חיוב מגישתה בשכ"ט עו"ד חריג בגובהו לטובת אחיה למחצה: מאה אלף שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד אור גל-און
• ב"כ הנתבע: עו"ד זוהר לנדה, עו"ד גל ליפשיץ ועו"ד מאור גריאני

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.