ערב יום השואה: אושרה צוואה של נצר למשפחה שנספתה - לטובת חברתה

המנוחה, שבני משפחתה נהרגו בשואה ובפרעות ברוסיה, הלכה לעולמה ערירית. ביהמ"ש נתן תוקף לצוואה לטובת חברתה שהייתה האדם היחיד שנכח בהלווייתה

רכושה של השריד האחרון למשפחה אוקראינית שנרצחה בשואה יוענק לחברתה הקרובה – כך קבעה לאחרונה השופטת לירון זרבל קדשאי מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. השופטת קיבלה את בקשת חברתה של המנוחה לקיום צוואתה, במסגרתה כאמור העניקה לה המנוחה את מלוא רכושה. השופטת נימקה שהאינדיקציות הרבות שהונחו בפניה לפיהן המבקשת הייתה האדם הקרוב ביותר למנוחה מספיקות על מנת לקבל את הבקשה, ואין צורך במינוי מומחה לאיתור קרובי משפחה נוספים.

המנוחה הלכה לעולמה במרץ 2020, כאשר הצוואה נשוא הבקשה נערכה ארבע שנים קודם לכן, ב-2016. היא הייתה בת יחידה להוריה, ונפטרה בהיותה רווקה ללא ילדים. לאחר מותה הגישה חברתה הקרובה – הזוכה היחידה על פי הצוואה – בקשה לקיומה. המבקשת תיארה חברות קרובה בת למעלה מעשרים שנה עם המנוחה. בנוסף, היא הצביעה על עובדות המוכיחות לשיטתה את הקשור ההדוק בין השתיים.

כך, לטענת המבקשת היא סייעה למנוחה עם סידורי הקבורה של אמה שנפטרה ב-2005 ועזרה לה לעלות לקבר אמה. המבקשת הוסיפה כי לאחר מות המנוחה היא זו שדאגה לסידור הלווייתה, כאשר המבקשת ובעלה היו היחידים שנכחו בטקס והיא אף שילמה לאדם שיאמר עליה קדיש בשנה הראשונה לעילוי נשמתה.

המבקשת עמדה על כך שהמנוחה הייתה בת יחידה, מעולם לא נישאה או הביאה ילדים לעולם. יתרה מכך, היא הייתה צלולה בדעתה עד יומה האחרון והלכה לעולמה בנסיבות טראגיות, בעקבות נפילה בחדרה בשעת לילה. לאור האמור, טענה, יש להכיר בה כיורשת היחידה.

האפוטרופוס הכללי, שצורף כמשיב לבקשה, הותיר את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט.

ערכה צוואה לצה"ל

השופטת ציינה כי אין מחלוקת שאמה של המנוחה – שנפטרה 15 שנה לפניה – הייתה קרובת משפחתה האחרונה. עובדה נוספת עליה אין עוררין היא שהמבקשת הייתה האדם היחיד שטיפל בכל הנובע מפטירת המנוחה, ובין היתר זיהוי גופתה, הבאתה לקבורה והקמת מצבה.

בתוך כך הדגישה השופטת כי "איש אינו קורא תיגר על תוקף הצוואה או על כשירות המנוחה לצוות".  לדברי השופטת, הדבר מחזק את הסברה לפיה למנוחה אין קרובי משפחה כלשהם. בהקשר לכך צוין שהמבקשת למדה מהמנוחה כי בני משפחתה המורחבת נספו כולם בשואה ובפרעות ברוסיה.

עוד הוסיפה השופטת כי המנוחה ערכה בשנת 2009 צוואה קודמת בה בחרה להוריש את כל עזבונה לצה"ל, ועובדה זו מחזקת את המסקנה שאין לה קרובי משפחה.

כמו כן, המבקשת הביאה לעדות שתי מכרות של המנוחה מהדיור הציבורי בו התגוררה, ודבריהן חיזקו את גרסתה. שתיהן הצהירו שהכירו את המנוחה שנים רבות ואישרו את היותה ערירית ללא שאר בשר. העדות גם אישרו שבין המבקשת למנוחה שררה חברות קרובה, וכי הבקשת דאגה לצרכי המנוחה, הביאה לה ספרים והסיעה אותה להופעות. השופטת ציינה כי התרשמה לטובה מגרסתן.

בנסיבות אלו היא קבעה כי המבקשת עשתה כל שביכולתה על מנת להוכיח לאפוטרופוס הכללי שאין למנוחה קרובי משפחה נוספים, וכי אין צורך במינוי מומחה לאיתור קרובי משפחה. מינוי שכזה עשוי להיות כרוך בעלויות משמעותיות למבקשת, כאשר ממילא מדובר בעיזבון של אישה פשוטה וחסרת אמצעים, שלבטח אינו גדול.

לפיכך, השופטת קבעה שהצוואה לטובת המבקשת תקוים.

• ב"כ המבקשת: עו"ד מורן בן חיים

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין